הייתי בת 20-21, בשירותי בצבא. הבסיס שלי היה ממוקם בתוך קיבוץ בישובי עמק חפר. אי אפשר היה לקרוא לזה בסיס כי הוא לא באמת היה כזה. גרנו בבתי ההארחה של הקיבוץ, במקום שק"ם הלכנו למכולת, את הארוחות היינו אוכלים בחד האוכל של הקיבוץ ובנוסף לכל זה הייתה לנו גם בריכה.
עשינו 11/3 - 11 יום בבסיס, 3 ימים בבית. היה כל כך כיף שאפילו את 3 הימים הללו הייתי מוכנה להעביר בבסיס.
באחד מן המבנים, במעלה המדרגות, בסופו של המסדרון היה משרדו של הבוס הגדול, מפקד הפלגה.
גבר משכמו ומעלה. 1.90 של עצמה, של אינטליגנציה, של גבריות. "א".
"א" היה נאה בן 45, נשוי+2+ חברה 😄 כשהיה מדבר, כולם מיד היו משתתקים, כשנאם, כולם הקשיבו בריכוז- מהופנטים, הוא היה אסרטיבי בצורה פנומנלית, אתלטי, חכם, מהגברים האלה שהגבריות והעצמה נשפכים מהם לא משנה מה יעשו.
כל בנות הבסיס והיינו אולי 10-12 במספר, כולן היו דלוקות על "א", ואף אני. כשהוא היה נכנס לחדר הכושר בשורטס הקצרים בעלי השסעים בצדדים, מיד כולן היו הופכות לספורטאיות ונכנסות אחריו להתאמן. זכורות לי המון שיחות, בין הבנות בחדרי חדרים, בהן כל אחת ישבה וסיפרה מה הייתה עושה לו, כשהיה מגיע תורי, הייתי אומרת להם "חכו תראו, ביום מן הימים אני עוד אשיג את שלי".
מעולם לא העזתי לעשות צעד שכן הוא היה מפקדי ויותר מזה, היה נשוי. והוא, הוא מעולם לא העיז לפלרטט עם הבנות, הוא היה גבר מוסרי- ואנחנו היינו פקודות שלו. כל מה שנותר לנו היו רק הפנטזיות.
סיימתי שירות סדיר וקבע, כשמתוך 3 השנים, שנתיים וחצי היו תחת פיקודו.
הגעתי לאזרחות, במשך חודש שלם הוא שב לפקוד אותי בחלומותי,התגרש בינתיים מאשתו וחברתו ועבר למושב בשרון.
החלטתי שהגיע הזמן ושלהפסיד אין לי מה.
התקשרתי לאחד הקצינים שהיה חבר משותף וידע איזה אחוז מהפנטזיות תפס המפקד אצלי בימי בבסיס, ביקשתי את הטלפון של "א" ואת ברכתו.
עברו מספר ימים, אזרתי אומץ וחייגתי ל"א". הצילצולים נמשכו כמו נצח.
"הלו" שמעתי מהצד השני.
"א?" שאלתי.
" הו שלום לך ילדונת" הוא ענה.
כעבור מספר דקות של שיחת חולין ועדכונים מהחיים הוא שאל לפשר הצלצול.
" אני חושבת שאתה יודע טוב מאוד למה התקשרתי" עניתי.
" מה עובר עליך ילדונת?" הוא שאל בתגובה.
לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי " במהלך השנתיים וחצי בבסיס, רציתי אותך, אני וכל שאר הבנות, בזמנו זה לא היה כל כך לגיטימי או במקום לגשת ואני חושבת שעכשיו הגיע הזמן" השתתקתי.
בצד השני נשמעה דממה, הלב שלי פעם בעצמה, 'עשית את הפדיחה' אמרתי לעצמי וציפיתי לניתוק.
" מתי את קופצת לבקר?" הוא שאל לפתע.
באותו הערב כבר הייתי אצלו, מגולחת, מטופחת מאופרת ומבושמת. פטפטנו קצת בגינה, שתינו כמה משקאות, העלנו זכרונות מהבסיס וגילינו אחד לשניה כמה היינו מעוניינים זה בזו, בלי שהצד השני ידע.
לא עבר הרבה זמן, מצאתי את עצמי במיטתו, כשגופינו מתערבבים,פעם מלמעלה, פעם מלמטה, מזיעים, מתחבקים, מתנשקים, מטיילים לכל אורכה ורוחבה של המיטה.
הוא היה פרוע ואני אף יותר.הוא דפק אותי כמו שאיש לא דפק לפניו, הוא הספינק ( ואפילו לא הייתי בעסק עדיין), הגסויות שנאמרו, התנוחות שהוחלפו. הוא העניק לי את זיון חיי ואני הודתי לו במציצה מושלמת.
הסקס היה אלוהי, בדיוק כמוהו, ערב בלתי נשכח שבו הוגשמה פנטזיה של 3 שנים בצורה הטובה ביותר.
חזרתי לבקר פעם נוספת כעבור שבוע, כמובן שפעם השניה לא הייתה טובה פחות.
ומאז, מאז התנתק הקשר.
למה נזכרתי בכל זה עכשיו?
כי היום, פתאום נתקלתי בתמונה שלו באינטרנט.
פתאום עלה הזכרון המתוק שנשאר לי ממנו,
פתאום קיבלתי חשק לעוד.
לפני 15 שנים. 11 בנובמבר 2009 בשעה 14:20