חוויות

אנחנו יושבים על הספה,"את חייבת לראות משהו", מכניס לדי.וי.די דיסק, "לול", זאת התוכנית,שחור לבן,כולם צעירים ויפים,עוד לא הייתי בתכנון בימי התוכנית,"מה זה?" חושבת לעצמי,חיוך על פניו.
לאחר כמה מערכונים החלטתי שדווקא הייתה מצחיקה.
יושבת מחייכת,מבסוטה מהתוכנית,פתאום סטירה נוחתת על הלחי,עוד אחת על הלחי השניה,אחריה עוד אחת,הוא תופס את שערותי, מושך את ראשי לאחור,יורק על פני ומיד מדביק לי נשיקה רטובה על שפתי.
אני יודעת מה הולך לקרות,חיכיתי המון זמן לרגע, ספרתי ימים,שעות,דקות,שניות עד הרגע המיוחל.
הוא מסובב אותי על הצד וחודר אלי,מזיין אותי כמו שרק הוא יודע,אני מרגישה את הרטיבות מתחילה להתפשט בתוכי והחשק רק עולה ועולה.
"אוהבת את זה",אומר בחצי שאלה,חצי עובדה.
"כן", אומרת בתגובה.
"את באמת שרמוטה,אוהבת מישהו שמשתמש בך בתור כוס מהלך, נכון שאת כוס מהלך?"
מילים שלא חשבתי שאשמע, זה כל כך קשה לשמוע את זה,"כן", עונה לו.
"כוס מהלך של מי?" שואל,
"שלך",עונה,
"ומי מזיין את הכוס הזה?"
"רק אתה",עונה.
"מזיין מי שאני אחליט שיזיין,ברור?"קובע
"כן"עונה.
הוא שולף את הזין מתוכי,תופס בשערותי, מושך אותי לכיוון הרצפה וגורר אותי על 4 לחדר השינה.
הוא מעיף אותי על המיטה,בודק שהפעם זוכרת את התנוחות לפי סדרן,ומורה לי להישאר על 4 עם התחת לכיוונו.
הוא מביא את השוט,מפנק אותי בכמה הצלפות הגונות,כשכל אחת חזקה יותר מקודמותיה,ואני מתמוגגת על כל מכה,כל כך אוהבת את זה.
הוא מביא את הרצועות, סוגר לי על הקרסוליים,מפסק את הרגליים ומחבר ביניהן מוט.
הוא מכניס לי את השוט לפה,"תשארי ככה",אומר, מביא את המצלמה ומתחיל לצלם, עוד תמונה ועוד תמונה,ואני כמו כלבה עם עצם בפה,על 4 על המיטה,לא זזה ממקומי.
"תתהפכי",אומר לי,
עוד לפני שאני מנסה,ישר מצהירה,"לא יכולה",הרי המוט שמחבר בין הרגליים מקשה עלי, לאחר שניה מתהפכת על הגב.
"עוד לא ניסית,וכבר אומרת שלא יכולה, זה מתחיל לעצבן אותי",אומר, "אמרתי לך אין דבר כזה לא יכולה,יש מילת בטחון,בה תשתמשי במקרה הצורך".
הוא מחבר את המוט אל גב המיטה כך שרגלי נמצאות מעל הראש ומכסה את העיניים,"זוכרת את מילת הבטחון?",שואל, "כן",עונה,
"בטוחה?",
"כן",
הוא הולך לדקה,או שתיים,אין לי מושג,אני שוכבת קשורה לגב המיטה,עם עיניים מכוסות מנסה להבין מה קורה מסביב.
אני מרגישה משב של רוח בין רגליי,כאילו מניפים מקל דק קרוב לערוותי,ואז נוחתת המכה ממש בין רגלי,
"כואב?" שואל,
"לא כל כך",משיבה,
מגיעה מכה נוספת,חזקה יותר.
"ועכשיו,כואב?"
"כואב"
"מאוד?"
"לא".
מגיעה מכה נוספת, חזקה מהקודמות.
"כואב?"
"כן"
"מאוד?"
"מאוד"
"אבל נסבל,נכון?"
אני מהססת, לא יודעת מה לעשות, אם אגיד שבלתי נסבל,אשקר כי זה עדין בגבול הנסבל,למרות שכואב בטירוף, אבל אם אגיד שנסבל, תגיע אחת יותר כואבת,לא יודעת עד כמה אוכל לעמוד בזה.אני שותקת, מנסה לשמר את ההרגשה,את הכאב מן המכות הקודמות, כאב מהול בעונג,כאב מתוק.
"את ממש אוהבת את זה,הא",שאלה רטורית.
הוא ממשיך להצליף,על הישבן, ירכיים,חזה,דגדגן,ואני סופגת כל טיפה,נאנחת,גונחת,צועקת,במוחי מתרוצצות השאלות,,מתי אשתמש במילת הבטחון? עד כמה רחוק הוא יגיע? שאלות ויחד עם השאלות גם הכמיהה לעוד,לא רוצה שיפסק,רוצה לכאוב,עוד ועוד.
הוא מחדיר שרשרת ממתכת לתוכי,היא קרה,לא נעימה,רוצה שתצא מתוכי.
"תורידי את הכיסוי",מורה לי.
"תסתכלי, זה חיוך של סאדיסט אמיתי, שאת כל כך אוהבת,שכל כך נהנה לראות אותך סובלת,את בטוחה שזה מה שאת רוצה??"
"כן !!!" עונה.
בגופי עוברת צמרמורת,כל כך משתוקקת אליו,רוצה אותו אפילו יותר.
הוא נשכב לידי מנשק,ואני מחבקת אותו בחוזקה,רוצה להיות שלו,לא רוצה לעזוב.
"תעלי עליו",אומר לי.
אני עולה על הזין שכל כך אוהבת,רוכבת עליו,מגורה,רטובה,כואבת, "תגעי בעצמך,את יכולה לגמור עליו",אומר.
אני מתחילה לעסות את הדגדן,איברו בתוכי,והנה מגיע הרגע,
"אני יכולה לגמור?",שואלת,
"את רוצה לגמור?"
"רוצה",עונה.
"את יכולה".
עוברות מספר שניות ומגיעה האורגזמה,אני ישובה מעליו,הלב לא מפסיק לפעום,לא רוצה שיגמר הרגע.
"נקי אותו",אומר.
אני מלקקת אותו,טועמת את נוזלי,רוצה עוד,ועוד,ועוד.
אוהבת כל כך.