שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוויות

משהו להזכר בו...
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2007 בשעה 14:49

עומדת מולו בחדר החשוך,גבוה,כל כך יפה,עם המבט הרציני על פניו ואני כמו מהופנטת,מחכה רק שיגע,לא איכפת לי באיזה אופן,רק שיגע.
סטירה נוחתת על לחי שמאל,אחריה על ימין,שמאל,ימין,כל אחת חזקה יותר מקודמותיה.
הוא אוחז בשיערי ואני אט אט נמשכת מטה,עד שמוצאת את עצמי ישובה על הריצפה.
הוא ממשיך לסטור לי על הלחיים, יורק לי בפנים,בתוך הפה,דוחף את רגלו לתוך פי ואני מלקקת,מרגישה את הרטיבות,כיצד היא מתפשטת בין רגליי,כל הרחם והנרתיק מעקצצים,אני מחורמנת,מיוחמת ויותר מכל משתוקקת.
הוא מתרומם,נשכב על המיטה,טופח על החזה, "אפ",אומר,אני כמו כלבה שבעליה קרא לה לבוא להגיע לידו,מיד קמה,נשכבת בין רגליו כשראשי על חזו,מחבקת אותו בחוזקה לא רוצה לעזוב. הוא מלטף טיפה את ראשי ודוחף אותי עם רגלו בחזרה לרצפה.
"תעברי לתנוחה שלמדתי אותך",אומר.
אני מתיישבת על ברכיי על הרצפה,ידי מאחורי גבי וראשי מורם למעלה.
"מה עוד?" שואל,
"זוהי התנוחה",עונה.
"מה עוד?", חוזר,
אני אובדת עצות, 'מה לענות'-חושבת לעצמי, לא ייתכן ששכחתי עוד הפעם, אני זוכרת בודאות שכך אמור להיות.
"פה פתוח",אומר, "זוהי התנוחה".
"עוד פעם צריך להזכיר לך?"
אני פותחת את הפה,הוא ניגש אלי ויורק פנימה.
הוא מורה לי לעלות אל המיטה,כשאני על ארבע,מגיע מאחורי וחודר אלי,יותר ויותר חזק,מזיין אותי כמו שרק הוא יודע.
"דפוק אותי,בבקשה, אל תפסיק" מתחננת. "תקרע אותי".
הוא לא מפסיק לרגע, חופר בי חזק ועמוק עד שממלא אותי בנוזל החם.
הוא מוציא מתוכי את הזין,נשכב על הגב ואני כמובן מנקה אותו,מלקקת את כולו.
הוא מורה לי לשכב על הגב,אוסף את ידי ורותם אותן אחת ליד השניה אל גב המיטה.
'איזה כיף' חושבת לעצמי, 'הוא הולך להמשיך'.
"אני הולך לראות סרט",אומר, "תצעקי רק אם זה מקרה דחוף,וחסר לך שתפריעי לי סתם באמצע הסרט".
הוא מכסה את עיני ויוצא.
' מה הוא עושה?' חושבת, 'למה הוא משאיר אותי ככה? הוא לא רוצה שאצפה בסרט יחד איתו,לצידו? '.
עוברות כמה דקות, אני מנחשת שעברו כ-5-10 דקות, הוא עדיין לא בא,מיליון מחשבות מתרוצצות בראש.
' כמה זמן הוא מכנן להשאיר אותי ככה? ' אני מתחילה לחשב, סרט נמשך בערך כשעה וחצי ועברו כ-5 דקות ,' מה אשאר ככה עוד שעה ו-25 דקות? '.
אני שוכבת,קשורה למיטה,עיני מכוסות, ערומה כביום היוולדי,לא מכוסה והמזגן מפזר קור בדיוק מעלי,על גופי העירום.
מתחילות הרעידות בגוף, אני לא מצליחה להפסיק אותן, כל כך קר אבל אני מפחדת לקרוא לו, 'ואם יתעצבן? הרי אמר רק במקרה דחוף,האם זה נקרא דחוף? אני לא בכיינית, אנסה להתאפק' וכמובן,הרעידות לא פוסקות.
פתאום תמונה עולה בראשי, נזכרת בספר של סטפן קינג שקראתי די מזמן-"המשחקים של ג'ראלד",נקרא. היה מסופר שם על בחורה ששכבה אזוקה למיטה בבקתה מבודדת בזמן שבעלה היה מוטל מת על הריצפה.
אני מתחילה לשחזר חלקים מהספר,זוכרת שניסתה להשתחרר והצליחה לשבור כוס זכוכית שעמדה על השידה ליד המיטה, כדי לחתוך את פרק היד,ככה תדמם ותחליק את היד מהאזיק החוצה.
די שיעשע אותי העניין בהתחשב בעובדה שאני קשורה לבדי בחדר,קופאת מקור.
אין לי מושג כמה זמן שכבתי ככה,פתאום במכה הוסר כיסוי העיניים,אני רואה אותו עומד מולי,שמחה שאולי בא לשחרר אותי.
"מה קרה?" ,שואל.
"קר לי", עונה.
"למה את לא קוראת לי? כבר חשבתי שנתקפת בהתקף אפילפסיה או משהו,עם העיוותים האלה, אי אפשר להשאיר אותך לבד?" נוזף.
"לא רציתי להפריע לך בסרט,אמרת לקרוא לך כשדחוף",עונה.
"אמרתי לך לקורא לי כשצריך,היית צריכה לקרוא לי".
הוא מכסה אותי בשמיכה ויוצא החוצה.
' או.קי, אז הוא לא משחרר אותי', חושבת, מתחילה להתחמם קצת.
נראה לי שעברו 10 דקות נוספות,אני מנסה לחשב זמן ללא הצלחה. מרגישה את העייפות מתפשטת והעיניים מתחילות להיעצם.
' לא! אסור להרדם! הוא לא אמר לי שאני יכולה לישון,מצד שני הוא גם לא אמר לי שאסור. אני לא אקח את הסיכון,אם יחזור ויראה שאני ישנה אולי יתעצבן '.
אני מנסה להלחם בעייפות,פתאום הוא חוזר.
"נהנית לשכב ככה, לחכות לאדון שיבוא אליך?", שואל.
"כן, אדון", עונה.
"יש לך מושג כמה זמן את שוכבת ככה?"
"ניסיתי לתזמן אבל אני לא יודעת",עונה.
"זרקי ניחוש פרוע".
"חצי שעה,40 דקות בערך?" שואלת.
"יש לך שעון פנימי טוב",עונה, "עברה בערך חצי שעה".
"להוריד?" שואל,
"איך שאתה רוצה",עונה.
"ברור שאיך שאני רוצה,תודה שאת מאשרת באמת. זה לא מה ששאלתי. תעני על השאלה". "מה שאת רוצה,זה לא בהכרח מה שתקבלי".
"להוריד",עונה.
הוא מושך ממני את השמיכה, "אה, להוריד את השמיכה?"
"לא", עונה, "את הרצועות".
"בפעם הבאה תדייקי",אומר. הוא סוגר את הדלת ויוצא מהחדר.
שוב פעם הקור מתחיל חדור לעצמות,מתחילה לרעוד,חושבת לעצמי כמה זמן אצטרך עוד לשכב ככה.
הוא חוזר לאחר מספר דקות,משחרר את ידי, "בואי",אומר.
אני נגררת אחריו לסלון,נשכבת לצידו על הספה,בטלויזיה יש איזה סרט,או סדרה, לא כל כך מזיז לי,אני עייפה,קר לי, ויותר מזה,חרמנית.
הוא צופה בטלויזיה,מחבק אותי ביד אחת,ואני מתחילה למצוץ,להתענג על כל מילימטר,לא רוצה להפסיק, אני אוהבת שהזין שלו בפה שלי,מצדי שישאר שם כל הלילה.

Mary Jane - מחרמן ...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י