שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש אחד שעושה זהב ויש אחד שמוצא אותו

ממשיך ללמוד
לפני 18 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 18:18

הוא גדל
ואין לו מקום
הוא גדל
ואין לו חלום

ולבו לב שטן
עטוף בצלופן של
אהבה ותמימות
עיניו הן שחורות
מלאות נקמה
מתבוננות אל תוך
ים של שממה

והוא נעלם
מול השקיעה
לבדו רק הוא
והידיעה
שאולי היא תבוא ותפציע מולו
ותתן לו מקום
והכי חשוב חלום

והריק יתמלא
במשהו אחר
משהו חדש
שיש רק לו
והצלופן יוסר
וישאר רק לב
לב אוהב

צ'יטה​(שולט) - יפה לך ידידי
אתה כותב מקסים
ממש
יישר כוח
)(
לפני 18 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - כולנו עטופים בצלופן...כולנו מתכסים בו ומצפים שיגן עלינו...אך הוא שביר מדי...ואז מגיע הרגע...האדם...שמולו אפשר סוף סוף להפסיק לרשרש מפחד ולהסיר את הכיסוי..
לפני 18 שנים
=אלכימאי - אני אמשיך לחכות לאותה אחת שתסיר ממניאת הצלופן
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י