טוב לי?

היום מבולבל, מחר בטח כבר לא.


ושום מילה על מיכל.




קם לי מהמקום שלי, החלום שלי ובונה תמונה
מייצג את עצמי
מעגל תנועה שחוסם
אותי

רע לי לרגע כמו תקע לשקע
מסוני לסגה עולם חי ברגע
ילד? מה ילד?
אצלי עץ או פלי
בלאגן בא פתאום
עוצרת אותי מלזרום
מלרקום לי חלום
ולוקח אותי אל מסע אל אס די
של פריצה
של קפיצה
מנגינה מתוקה
נעלמה לה

מנסות לנקות כאן את אותן השלכות
שעולות לי ביוקר
אין יושר מלוכלך

בעין הזין תופס לי
תופס
מאוחר לי אז די
מלקבל את הסרט
הסיפור כאן מקבל זוית אחרת

יש למישהו שם מעניין להוסיף לרשימת השמות?

אני מחפש שם לילד ולא מצליח לבחור.

אביבים וסתווים אינם שבים,
שבים הרוחות, שבים העבים,
שבות הסופות עם ריחות מרחבים,
שב הכל, קוו לקוו, שום דבר לא חסר.
ואף על פי כן זהו סתיו אחר.

הוא אחר ובשביל אחרים הוא עכשיו -
כי סתיו שחלף, אינו שב, אינו שב.

רק שתדעי.

את נתנת לי כח
את נתנת לי אור
את הדרך לשכוח..להמשיך ולזכור.

שדה קוצים ושלכת
וצילו של האור

חצבים פורחים
וסיפורים אין ספור.





קצת מתגעגע לשיר.

לעתים חידה היא בתבנית קבועה
תשבץ, למשל
אך פעמים רבות החידה
היא בלתי שגרתית
וזה ייחודה
ההופך אותה מבעיה לחידה.



בתחרות ריצה חלפתי על-פני הרץ שבמקום השני, לאיזה מקום הגעתי?






* וחוץ מזה: אוהב. הרבה. גם אם מרחוק, גם אם לא תמיד מראה.

מאז התחלת לקרוא את ניטשה

בקרוב אני הופך להיות אבא.

מצחיק, לא?

דובדבן למספר דקות.
המצלמה תיפתח
נביט האחד בדמיונו של האחר
בלי פנים
אבל גם בלי מסיכות.



השליח הירוק מחכה לך.
כתובתו מופיעה בתחתית הבלוג.

אוהב לילות אחרונים.
כאלו שממחר, ישאר מכל הלילות, זכרון הלילה האחרון. זכרון מר, זכרון שילווה אותי לפחות עד הלילה האחרון הבא.
מפחד מלילות אחרונים.
כאלו שממחר, ישאר מכל הלילות, זכרון הלילה האחרון, זכרון מתוק.
מגורה בלילות אחרונים.
כאלו שממחר, ישאר מכל הלילות, זכרון הלילה האחרון. זכרון מר מתוק, זכרון שילווה אותי לפחות עד הלילה האחרון הבא.




אוי. אני ממש נהנה לקרוא את הפוסט הזה.
אין ספק שאני סוגשל גאון מחורמן.

ולהיות מוצץ. (עם קמץ בצ')


אוהב את ההתרגשות שבעקבות שתי הסיטואציות.