לפני 18 שנים. 24 בספטמבר 2006 בשעה 3:23
סצינת רגש גדולה
מסיבה שחורה
עור צורב בעיניים
צרבתי מוח חדש עם תאים סוערים
זה לא נגמר
זה גדול מדי
זה מתוק זה מר
לרגע נמחק וחוזר אלי
הפרצוף הכי חמוד בצד השני של תל אביב
מוכר את עצמי לחיוכים
מי לא מכור לכל מה שנולד ונופל
הילד שנולד הפוך
יושב על התקרה מוכן
ומחכה.
מה שעשינו הלילה,
ממלא לי לפחות את כל היום.
מה שעשינו בבוקר
ישאר לעד בתור פס אדום
אך, כרגיל,
כשחוזר הביתה
התקרה מונחת בול על הרצפה.
מבולבל.
