טוב לי?

היום בדרך לעבודה
מיכל נעלמה
אז כתבתי הודעה
ותיארתי תיאור
ותליתי על עץ

ואז קיבלתי סמס:

צבעים, ואמרת, אולי עד שנהיה זקנים כבר ימציאו תרופה נגד המוות,
ואמרתי, אולי תהיה מדען ותמציא אותה בעצמך, ותהיה מפורסם כמו
אלברט איינשטיין. אחר-כך שיחקנו בלכתוב מלים עם האצבע על הגב
של השני ולנחש אותן. בהתחלה כתבנו שמות של פרחים, נרקיס
וכלנית ורקפת, ושמות של חיות, פנתר והיפופוטם, ושמות של אנשים
שהיכרנו, אבל אחרי כמה זמן אמרת שזה משעמם, ושקשה לנחש בגלל
החולצות, אז הורדתי את החולצה ונשכבתי על הספה, פני בריח האבק
והבושם ועשן הסיגרים שדבק בריפוד עוד משם, והרגשתי איך האצבע
הנעימה שלך כותבת לאט מלים שאף פעם לא העזנו להגיד, בהתחלה תו
חית תו, ואחר-כך, שין דלת יוד יוד מם סופית, ובסוף, זין וו נון הא,
ובזמן שלחשתי את המלים בקול כבוש אל בין כריות הספה, הרגשתי
איך בוערים פני ואיך הפטמות שלי, שרק התחילו לצמוח, מתקשות
לתוך הקטיפה.



וזה הזקיר לי נשכחות.