לפני 18 שנים. 21 באוקטובר 2006 בשעה 7:06
השקט מדבר בשביל עצמו
באין עונים
נסיעה במכונית
מחשבות על החיים
איך עבדנו בבניין הפעיל
לפני עשרים שנה
ובטעות נרדמו
כששמו ת'רצפה
ומאז ועד כמעט היום
חיינו במרתף
לא עינויים היו
אבל לא היה ממש גם כיף
ופתאום ביום בהיר
הבניין הפך פעיל
ופתאום בלטה זזה ועולות מן הרצפה
שתי דמויות מעורפלות שנראות ממש זוועה
האחד באופן די מחריד סופר בלחישה
ומחר אולי, אם נרצה השם
השני ירים ידיו ומוכן לפעולה...