שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיה לי בעולם משלי-זה בסדר מכירים אותי שם

To the sky to live or die"
"Because it will make me or brake me
לפני 16 שנים. 8 באוגוסט 2008 בשעה 14:56

סימני דרכי נתנו בי אותותיהם
רוב חיי אף התחבאתי מאחוריהם
כאבי היה לי למעצור
אימנתי את עצמי למחסור
כשאת לא מצפה לכלום מהחיים
לעולם לא תצטרכי שוב לאסוף את השברים
נולדתי לעולם השליטה העצמית
לעולם לא שקופה לעולם לא שברירית

החלטתי להשאיר הכל מאחור
את ליבי וגורלי בשלך לשזור
כשאת לא משאירה את גורלך בידיו
לעולם לא תוכלי באמת לאהוב
אז הנה אהובי-כאן עומדת אני
מעניקה לך את המעט שיש לי
ליבי נשמתי וגופי הוא שלך
עשה עימו כרצונך...


לפני 16 שנים. 28 ביולי 2008 בשעה 16:42

חיכיתי לו בדירה כמו שביקש כשלגופי הלבשה תחתונה
ובישבני תקוע הפלאג הוורוד שלו-אל תפעילי אותו
רק עימדי אם הראש לקיר רגליים מפושקות וחכי לי..
המתנתי מה שבעיני נדמה כנצח- הרגשתי את הכעס נבנה לו באטיות
בבטן ואיתו גברה הרטיבות ביון רגליי.
שמעתי אותך מכניס את המפתח, פותח את הדלת, יכולתי אפילו להרגיש את החיוך הקטן מתפשט על שפתייך עלית למעלה-לא התייחסת אפילו.. שמעתי את המים במקלחת ואחרי כמה דקות את צעדיך מתקרבים אלי- תפסת את שערי ומשכת אותו כלפי מטה כדי שראשי יפנה אליך: "מעכשיו נגמרו ימי החסד שלך- את תעשי מה שארצה מתי שארצה ואיך שארצה, ברור לך?"
"כן" עניתי. ידך הורמה לאוויר ונחתה על לחיי דמעות כאב והשפלה עמדו בעיניי ואני נחושה לא לתת להם לצאת ולא לתת לך לראות אותם " כן מה"? שאלת. "כן אדוני" השבתי בכניעה-כניעה אשר כל כך לא אופיינית לילדה שאני. "יופי ענית-מעכשיו כל מילה שתצא מפיך תסיימי באדוני וכל פעם שלא תרצי אותי-בין במילים בין במעשים את תרגישי זאת אוהו כמה שתרגישי זונה שלי"
ואני בנבכי נשמתי תוהה האם הוא יודע כמה המילה אדוני עולה לי בדם,כל חיי לא ידעתי מרות מהיא- עצמאותי הוא גאוותי העיקרית לא הצלחתי להמשיך בחוט מחשבה הסודי שלי כי תפסת אותי בשערי קרוב לקרקפת והורדת אותי על ברכיי (ושוב אני תוהה אם ידוע לך המשמעויות מאחורי מעשיך הרי רק לפני חודש הצהרתי שאף גבר לא יביא אותי לברכיים יהיה מי שיהיה) "תמצצי שפחה"ודחפת את איברך לפי... אחרי כמה דקות הגעתי לשלב שאני כמעט נחנקת כמעט מקיאה ומשכתי את ראשי אחורה... הרמת אותי משערי-הסתכלת בעיניי ואמרת "הזהרתי אותך-עכשיו תלמדי" הוצאת חבלים מהארון וקשרת את ידיי ורגליי לקיר- אף פעם לא שמתי לב לווים האלה בקיר... "עכשיו תספרי בקול" היה זה רגע שלא אשכח-הפעם הראשונה שנגע שוט בגבי... "אחד" הרגשתי חומר חם נשפך עליי- מאוחר יותר הבנתי שזו שעווה חמה "אחד מה?" ואני- בוחנת אותך לא עונה...
שוב הצלפה ואני נאנחת "שתיים" ואתה עונה- "אחד מה"? שקט... צעקת הכאב שיצאה מגרוני אפילו אני לא זהיתי- "אחד אדוני" "יופי כלבה" ושוב "שניים אדוני" "דמעות יורדות מעיניי "עשר אדוני"
הוצאת את הפלאג מישבני ואמרת "עכשיו כי היית כנועה וטובה מגיע לך שאדפוק אותך כמו שדופקים חתולות מיוחמות..תפסת בגבי התחתון ואז במראה ראיתי לראשונה את הקעקוע שלי.
שמת אותי בדוגי וזיינת אותי בתחת...
ואז הרגשתי אותך קם לאט מצידי ולא הבנתי-כשפתחתי את עיניי גיליתי 2 דברים אני רטובה כ"כ ואני שוב חולמת...
אהוב שלי קח אותי כבר ותהפוך את חלומי למציאות...

לפני 16 שנים. 28 ביולי 2008 בשעה 7:11

אנחנו לא ממש מכירות ולכן קצת חצוף מצידי לשאול אותך שאלה כזאת
אבל היות ואני לא מעורה בחיי החברה הS&M פה אין לי הרבה ברירות חוץ מלפנות לבעלות נסיון
ולקוות שהן יגלו רוח ספורטיבית,יפרגנו וישתפו איתי פעולה...
הגבר שלי שלח לי הודעה הבוקר :"אוקיי הבאת את על עצמך... יש לך שבוע לארגן לנו אישה משותפת וזה לא משהו למו"מ"
כאן מתחילה הבעיה- זאת צריכה להיות מישהי עם גבולות דומות לשלי רק שאני מחוסר ידע וניסיון- לא יודעת מה הגבולות שלי... כן כן אני יודעת... חובבני ודיי עצוב.
ולכן לה צריך להיות מספיק ניסיון כדי שתוכל להנחות בנושא-מן הסתם אני מחפשת שולטת... אבל עם הרבה ניסיון לא עם הרבה שנים כי נסיון הוא לא תוצר של שנים ומה לעשות שזקנות לא עושות לי את זה...
הוא לעומתיי בעל ניסיון עשיר מאוד בתחום אבל קיימת האפשרות שהוא לא יצטרף בכלל אלא יצפה מהצד כמובן שלה משקל ודעה בנושא לכאן או לכאן...
אשמח לעזרה בנושא בקרוב אחרת אני בטוחה שיהיה מחיר לשלם :)

לפני 16 שנים. 21 ביוני 2008 בשעה 21:14

גברים- מספיק להציף בתגובות פרטיות אם היה בי רצון לפרטיות לא הייתי מפרסמת את עצמי כך קבל עם ועדה...

לפני 16 שנים. 21 ביוני 2008 בשעה 16:09

אני אוהבת את העובדה שאין בינינו מחוייבות
אוהבת את העובדה שאיתך כל מה שאני עושה לא נועד כדי לרצות אותך כי אם לרצות אני
ולכן מבולבלת יותר מתמיד..
האם זה כדי לרצות אותי שלמולך ביטלתי את כל ישותיי..?
את כל מי ומה שאני?
איתך אני מגלה אפיקים חדשים-מדהימים..
למרות שלפעמים אני רוצה לזרוק הכל לעזאלזל אולי רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה
אני יודעת שרק איתך אני מסוגלת
רק איתך אני יכולה
להשאיר הכל מאחור ולגלות את האינסוף...

לפני 16 שנים. 21 ביוני 2008 בשעה 15:51

התעוררתי מזיעה-לא בטוחה אם אתה התגשמות החלומות שלי או הסיוט הכי גדול שידעתי בחיי
וידעתי בחיי מי כמוך יודע!
בחלומי סוף סוף חדרת לנבכי נשמתי השחורה, המיוסרת, הסוררת, זו שאינה יודעת מנוח
זו שבלילה מייחלת לך שתעצב אותי כרצונך, שתשכיל לקרוא את מה שעיניי מתריסות בך,
למרות שאני נאחזת בציפורניי באשליה שאני עדיין שולטת בעצמי ובגופי איתך אני יודעת ורק בחושך מודה שהגעתי לדרך שאין ממנה חזרה..
רוצה שתבעל אותי שוב כמו באותו לילה שבו איבדתי את שפיותי מתחתיך,
שבו הסרת שכבה אחר שכבה את כל החומות שלקח לי שנים לבנות.
רוצה שתשאיר עלי את חותמך, יודעת שגופי נברא בשבילך.
רוצה שתצרב על בשרי-אני הכלבה שלך, נוצרתי להיות שפחתך,
גופי מייחל לך, רק איתך בכאב חפצתי, רק למענך את עצמאותי נטשתי,
רק שלך-הנה הודתי!
ואתה-עומד מולי, בוחן אותי, יודעת שרואה אתה דרכי,
אבל רק לאחרונה למדת לראות אותי
רוצה שבהנף זרועך תמחה את כל שידעתי לפניך
שידך הפוגשת את הלחי שלי תמחק באחת את עברי מנגד עיניי
ותזרוק אותי שוב לאותו עולם אחר שאליו אני הולכת כשאתה
במעשי האיבה או האהבה שלך הכרת בפני.
ללא שליטה יוצאות מבין שפתיי המילים שקשה לי יותר מהכל בהם להודות.
רק איתך אני יכולה, רק בגללך אני רוצה.. החלק הזה בי תמיד יהיה שייך לך.

לפני 16 שנים. 21 ביוני 2008 בשעה 15:10

אלוהים... גמרתי 9 פעמים היום וזה עדיין לא מספיק לי!
נפל עלי התקף חרמנות כמו שלא ידעתי המון זמן...
אוף.. מתי אתה חוזר?מצאת מתי לנסוע.
רק אתה יכול להרגיע אותי במצב שלי.

לפני 16 שנים. 19 ביוני 2008 בשעה 20:31

נראה לי שאעלם לתקופה.
יצרתי את הבלוג הזה כדי לומר
את מה שלא יכולתי לומר
אבל הוא איבד את המשמעות שלו- כבר לא יכולה.
אסור לי ולכן כבר אפילו לא רוצה.
שיהיה דרך צלחה!

לפני 16 שנים. 30 בנובמבר 2007 בשעה 21:06

יש שיטענו שאורגזמות מועילות לכאבי ראש-
הם כולם בטח גברים קירחים שהנשים שלהם
מזייפות כאבי ראש כדי לא לסבול את האנוכיות שלהם במיטה.
אחרים יגידו שבכל אורגזמה שורפים 500 קלוריות
הם בטח נשים שמנות שעצלניות מידי להשיל את
הקלוריות אז הן פיתחו שיטה חדשה-להביא ביד.

אני ניסיתי להביא ביד - ואפילו גמרתי...פעמיים...
אבל אלוהים אני עדיין מרגישה על הפנים!!
כואב לי הגרון האוזניים הראש ויש לי חום
אומנם אני לא שמנה אבל קוויתי שלפחות את הכאב ראש זה יפתור..


אאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווףףףףףףףףףףףףף

לפני 17 שנים. 20 בנובמבר 2007 בשעה 0:05