לפני 13 שנים. 7 ביוני 2010 בשעה 19:57
את תחושת החרמנות הטבעית תפסה ריקנות זוועתית
מאבדת עניין בהכל, מרגיש לי כאילו לאט לאט מאבדת עניין בעצמי
לעיתים קרובות הוא שואל-ספרי לי על הפנטזיות שלך ואני לוקחת 10 צעדים אחורה
לפעמים אומרת לו-עם חיוך ילדותי על השפתיים, חיוך כזה שמאפשר לי לסגת תחת תירוץ שזה היה בצחוק
אחרי יותר משנתיים כאן באתר אני יכולה לומר-אין לי מושג מה הגבולות שלי
צריכה גבר שיקח אותי יד ביד ויחד נגלה מסע שקוראים לו בשמי...
אולי אני פשוט טועה. אולי זה לא אתה.
אולי אתה מרוכז מידי בעצמך כדי לראות מישהו מלבדך...
קורה שלפעמים פשוט מתעייפים מלהסביר-כוס אמק רוצה שלפעמים תבין לבד!
מעולם לא החבאתי ממך דבר. חוץ מאת עצמי