לפני 4 חודשים. 2 בינואר 2024 בשעה 16:16
לפעמים נראה כי אחרי שנה שכזו תמו כל המילים.
ובכל זאת, משאלת לב.
שנדע תשוקה טובה, וריגושי בשרים, שהגבולות היחידים עליהם נדבר ואותם נדחק יהיו הגבולות
הפיזיים, המנטאליים, שבתוך תשוקותינו. שמתוך כוונות דימיוננו נראה אך תאווה ואהבה ויצר.
שנדע לאהוב. שנשכח לשנוא.