פעימה של סקרנות

"קומי"
"לא רוצה"
"את לבושה?"
"לא"
"קומי!"

וכי יש לי ברירה?
אז קמתי, מהר מידי, ועכשיו הקרסול חבוש וכואב....

והכאב חד ופועם, כמו מעיין שנובע מתוך הקרסול אל הבהונות, עושה סיבוב על הכריות הרכות של כפות הרגליים ועולה חזרה דרך העקב לכל הגוף.
כאב מלקה והולם בעוצמה רבה, שמרפה את כל השרירים ומשאיר מקום רק לעוצמה שלו, גונב את כל תשומת הלב מכל תחושה אחרת, גורם לי להרגיש חיה, ערה, ממוקדת.

במיון האחות שאלה אם אני רוצה כדור, משהו להקל על הכאב, משהו להרגיע.
"לא"
"את בטוחה? זה בטח ממש כואב, תראי את הצילום שלך, נקעת את הקרסול, מתחת את הרצועה, הכל שם נפוח וסגול. אולי בכל זאת משהו להרגיע את הכאב?"
"לא"

"קומי"
"לא רוצה"
"את לבושה?"
"לא"
"קומי!"

וכי יש לי ברירה?
אז קמתי, מהר מידי, על הקרסול החבוש והכואב, רוצה לרצות אותו, שמחה לגלות שזה מסעיר גם אותי.

כואאאאב...........