פעימה של סקרנות

רכות. כמה רכות שהוא הוציא ממני
מתוך המילים הגדולות שכתב לי
והרגעים הקטנים ששלח,
מקרב
לאט לאט
צעד אחר צעד,
משאיר לי ממתקים קטנים לאורך השביל כדי שהדרך לא תאבד
מציע את נוכחותו, את קיומו
הלא צפוי
ולא מתוכנן
וכנגד כל הסיכויים
מצליח לחוש ולדעת
איך לגעת בי
איך להגיע אלי,
ואם ירצה יידע גם איך להישאר
בדרך זו או אחרת
שתביא אותנו לשם או לאן
אחרי שאמצא
שהוא במרחק נגיעה מכאן.
והוא יגע
ואני גם
ונבדוק ביחד
מתוך סקרנות גדולה
של בוסריות בתולית
רעבה ומשתוקקת
גבולות וצללים
של ראש מלא תאוות בשרים ורוח -
שבמימושה רגיעה.
ועד לאן תיקח אותנו
אשליה במרחק נגיעה

פותחת את דלת הכלוב כדי לתת לך להיכנס...