מאחורי כל חוק יש אקדח.
אנו חיים במציאות שבה בית המשפט הגבוהה לצדק קבע שקיימת "אמת לשעתה", כלומר, האמת אינה אולטימטיבית, אחת ויחידה אלה שהיא יחסית, אמורפית, גמישה, אבסטרקטית, משתנה. במציאות כזאת לאמת אין משמעות והצדק העיוור הפך גם לחרש/אילם.
נשארנו עם החוק וכאן אנו חוזרים אל הכותרת "מאחורי כל חוק יש אקדח". בהסכם האזרחות הבילתי חתום שבין השילטון לאזרח, השילטון מחוקק חוקים וכופה אותם על האזרחים באמצעות מנגנוני השילטון ואיומי האקדח. האזרח מחוייב לציית לחוקי השילטון בגלל מורה האקדח, היה והאזרח ביצע מעשים שנוגדים את חוקי השילטון, השילטון עם האקדח יעניש אותו.
לשילטון יש אינטרס להישאר ולשמר את השילטון, וכאן נכנס המשחק של המקל והגזר - כמה חוקים ומנגנוני שילטון הציבור יהיה מוכן לסבול ולקבל? כיוון שלכולם ברור שחוקים הם מחסומים, מעצורים, בלמים וגבולות שמייצרים את דרכם החופשית של האזרחים, חודרים לפרטיותם ומצדיקים את התרחבותם המתמדת של מנגנוני השילטון כדי לפקח ולשטר את האזרחים.
עוד חוקים ותקנות = עוד התערבות שלטונית = פחות חופש אישי, פחות חירות.
היא לעולם לא שלך, זה רק תורך.
אותו החוק שמאחוריו יש את אקדח, קבע שאנחנו האזרחים, חופשיים לקום וללכת בכל רגע שרק נרצה מכל סיטואציה (כמעט), כלומר, לאף אחד אין רשות לכפות עלינו להישאר בסיטואציה שאינה רצוייה לנו, תמיד יש לנו את החופש לקום וללכת (כמובן שלא במהלך טיסה בגובה 35,000 רגל...).
החוק נתן ביטוי לחופש הזה על ידי יצירת "גירושין ללא עילה". כידוע בבית הדין הרבני יש צורך להוכיח עילה לגירושין - ניאוף, הזנחה או התעללות. וכך היה מאז ומעולם עד לחיקוק חוק הגרושין ללא עילה (שחיסל סופית את מוסד הנישואין), שמצידו הצדיק את הקמתו של בית המשפט למשפחה, על שופטותיו, רשמיותיו, קצרניותיו, סדרניותיו, שוטרותיו, עו"דיותיו, עו"סיותיו, משפחות אומנתיו וכל תעשיית הגרושין המצליחה והמשגשגת על חשבון משלם המיסים (שרובו המכריע משולם מעבודתם הקשה של גברים...). תעשיה אשר הפכה את מנגנון פירוק המשפחות לאומנות יעילה, אפקטיבית וריווחית כל כך לכולם, חוץ מאשר לגברים שהם תמיד אשמים בכל, מחוייבים בהכל ומשלמים על הכל (ולפעמים פעמיים).
סטטיסטיקה: 85% מבין מגישי תביעות לגירושין בבית המשפט למשפחה הן נשים.
אם היא לא שלי, באמת כדי לי לקחת את הסיכון?
אותו האקדח שמאחורי החוק מהפסקה הראשונה, יורה בפסקה בשלישית...
בעוד שהחוק שיחרר את האישה מכל אחריות או מחויבות כלפי עצמה, משפחתה או קהילתה ואיפשר לה לרדוף אחרי חלומותיה...
על הגברים החוק פעל בדיוק להפך, ביטולם של כל זכויות ההורות של האב וחיזוקם של חובותיו ומחוייבותו הכלכליות בלבד, כל חוקי הגירושין, כל חוקי האונס, כל חוקי התקיפה המינית, כל חוקי ההטרדה המינית, כל חוקי האלימות במשפחה, כל חוקי ההדרה, כל חוקי יחסי מרות, כל חוקי ה"שיוויון" התעסוקתי/מגדרי/ממלכתי/צה"לי/תאגידי/וכו', חוקי הפללת גברים במגע עם יצאניות, אי העמדתן לדין של מעלילות עלילות שווא כנגד גברים, צוי מניעה, צוי הרחקה, צוי עיקוב יצאה מהארץ, הוצל"פ, עיקולים, שיעבודים, חילוטים, מעצרים, כל העונשים הקלים והחנינות שנשים מקבלות לעומת העונשים הכבדים שגברים מקבלים על אותן פשעים ועבירות על החוק... כן זה עם האקדח...
והאירוניה בכל זה, שכדי שכל המערכת הזאת תפעל צריך גברים, גברים גדולים וחזקים ואפילו אלימים כדי להכוף ולכפות על כל הגברים האחרים את החוקים האלו, לא פעם אותם הגברים שהוכפים וכופים, נופלים בעצמם במלכודת החוק ואז גם הם "נהנים" מתחושת לוע האקדח הקר על העורף...
הרבה אקדחים, רובים, מקלעים ומכונות ירייה מכוונים לחדר המיטות, הרבה נשק מכוון אל אשכי הגברים לפני ובעת שיחרורו של הדור הבא ומאותו הרגע ועד יום מותו הגבר אחראי על השחרור הזה והוא ישלם על כך (לפעמים ביוקר) במוקדם או במאוחר.
זאת הדרך שבה השילטון כופה את מרותו על האזרחים. גברים הם הכוח היחיד שיכול להפיל את השילטון, זאת הסיבה שכל כך קשה לקבל רישיון לנשק. ובאותה המידה הפיכתן של הנשים שהן הרוב באוכלוסיה וגם הרוב מבין המצביעים בקלפי, לסוכנות (לא כל כך חשאיות...) של השילטון שמשחד אותן בכספי משלם המיסים בדמות ה"זכויות", ההטבות, הפריבילגיות, האפליה ה"מתקנת", ההקלות במס, דמי הלידה, חופשת הלידה, הפלות, ממוגרפיה וכו'... והמתנה הגדולה מכל - נבוט ענק וגדול לחבוט לגברים בביצים בכל רגע שהן רק תחפוצנה (והן אכן חפצות ותדיר).
בכך השילטון מבטיח את המשכיותו, ובעצם חיזוקן של הנשים תוך החלשתם ורישושם של הגברים מאפשר לשילטון למתמרן ולנווט את האוכלוסיה כרצונו ללא כל התנגדות ו/או אתגר (כמו מסמך זה שאתם קוראים עכשיו לדוגמה...). הומלסים לא מאיימים על השלטון ולאף אחד לאמת איכפת מהם.
בפועל, זו היא שואה איטית אבל עיקבית של הגברים החילוניים בארץ ושואתם הנוכחית המתקדמת והמואצת של הגברים הלבנים באירופה, ארה"ב/קנדה ואוסטרליה. די בלהביט ולראות מה קורה שם כדי להבין את עומק השבר.
וזה מה שקורה בפועל במדינות האלו; ילודה נמוכה בין הלבנים (נישואין מאוחרים אם בכלל, יחד עם למעלה מ 50% גירושין) - הגירה של אוכלוסיות ציבעונית ונמוכת IQ כדי שיחליפו את הידיים העובדות שלא נולדו - ילודה גבוהה בין המהגרים כיוון שהם מסורתיים, מסוגרים ובלתי משתלבים וגם כדי לינוק עוד כסף ציבורי ועוד שרותי רווחה כחלק מג'יהד כלכלי, המהגרים הופכים לרוב באוכלוסיה ("לונדון לא מחכה לי"...) - נישואין בין גזעיים של נשים לבנות לגברים ציבעוניים (כי אין גברים לבנים) - וברוכים הבאים לשבדיסטן או קנדיסטן ובקרוב גם בגרמניסטן צרפתיסטן ואיטליסטן.
אנחנו עם 20% גירושין כלל ארצי, (אחוז זה גבוהה ברבה מזה בקרב חילונים ומשכילים) ובמרחק של 10-15 שנה מאחורי אירופה ואמריקה והחרדים בארץ לא מפסיקים להשריץ (כבר כיום החרדים מהווים 50% מבין הילדים היהודים בגילאי בית ספר יסודי).
אלו הן תוצאות הפמיניזם. 150 שנה של עבודה ממוקדת, מאומצת ועיקבית בכירסומן, ביקוען, עירעורן ושחיקתן של כל יסודות המוסר, ההגינות, האמת, הצדק, החסד, המשפחה, הקהילה והמדינה. ועם הצלחה יתרה יש לומר.
אלו הן תוצאות מדיניות הרווחה והסוציאליזם הפאשיטי הזוחל שפשה בעולם המערבי החופשי והנאור.
החופש הזה שאנו חווים, חופש, עושר ושפע שמעולם לא היה כמותו, נתפס כמובן מאליו בעייני רוחם של הנשים שנהנות ממנו כיום, הן לא מכירות משהו אחר. זהו חופש שהרבה מאוד דם של עשרות מיליוני גברים ונערים ניגר למענו לאורך השנים והדורות, דם שעדיין ניגר בימינו אנו. והחופש הזה, הכל כך "טיבעי" יכול להילקח מהנשים ולהיעלם בכל רגע והן אפילו לא מודעות לכך.
במוקדם או במאוחר תישאל השאלה מי יקח את הזכויות מהנשים? האם זה יהיה אחמד? או שזה יהיה רב' מוישלה? מי עדיף?
מה שבטוח הוא שהגברים החילונים כבר לא יהיו קיימים כשהשאלה הזאת תישאל.
וכפי שהסרט "טיטאניק" ממחיש - מה שהוא שיא הרומנטיקה בעייני הנשים הוא טרגדיה קטלנית עבור הגברים, "נשים וילדים תחילה" נשמע כמו הפליה, קיפוח וסקסיסזם בעידן שבו אלוהי העליונות המוסרית שכולנו אמורים לסגוד לו, להשתחוות בפניו ולהקריב את עצמנו כקורבנות למענו הוא אלוהי ה"שיוויון".
מה שאינו שלי, אני לא נאבק, נלחם או מסכן את חיי למענו, למה לי? או (nothing to live or die for... (John Lennon
יש כאלה גברים (והם הולכים ורבים כל הזמן) שכבר סגרו ונעלו את דלת חדר המיטות בפני הנשים, ובכך הם הוציאו למעשה את השילטון מבין הסדינים (אם אתה לא במגרש ולא משחק את המשחק, אי אפשר לשרוק לך עבירה...).
ישנם כאלה שהרחיבו את זה לכלל תחומי חייהם - עבודה, עסקים, בילויים, תחביבים, מפגשים חברתיים וכו' ללא נוכחות אסטרוגן.
זה לא בגלל שהם הומואים או מכוערים עד מוות ולא בגלל שהם עניים, טיפשים, נמוכים, פחדנים או ביישנים-לוזרים-מובטלים-חסרי-בטחון- עצמי-אנטי-סוציאליים-שמאוננים-כל-היום-על-פורנו-קשה-במרתף, וזה גם לא בגלל שהם מפחדים להתמודד עם אשה "עצמאית, עוצמתית, חזקה, אסרטיבית..." ושאר תכונות גבריות שנשים עוטות על עצמן בימינו.
הסיבה לכך היא שזה פשוט מסוכן מדי, ולגברים האלה יש הרבה יותר מדי מה להפסיד ושום דבר בעל ערך להרוויח.
אישה תמיד תגרום לך להפסיד כסף, כסף אף פעם לא יגרום לך להפסיד אישה.
הפמיניזם ניצח, שיר ההלל והקינאה לגבריות לכוחניות לעוצמתיות ליצירתיות לתחרותיות למנהיגות לדומיננטיות ולמאצ'ואיות שהנשים כל כך רוצות לסגל לעצמן על חשבונם ובמקומם של הגברים עומד לקראת סיום ועידן העליונות הנשית עומד להיפתח (ע"ע שבדיסטן), עידן זה יהיה מאוד קצר כיוון שמהר מאוד יגיעו גברים אחרים גדולים וחזקים שפשוט יאמרו לנשים לא!
ואז כל הבכיות הצעקות הדמעות ההתרגשויות ההאשמות הביושים העלבונות ההשפלות הסחיטות הריגשיות והמיניות, כל השקרים חצאי האמיתות המניפולציות הערמומיות ההונאות הקונספירציות ההטעיות והרמיות לא יעזרו, הנשק הכל כך יעיל שהוביל אותן עד הלם פשוט לא יעבוד כיוון לא יהיו שם גברים גדולים וחזקים שיפעילו אותו. ולא יהיה שם אף אחד שיהיה אכפת לו מהקורבנות המוחלטת המתמדת הקבועה והמתמשכת שלהן ומדמעות התנין המזוייפות שלהן.
ואז מהר מאוד הן תאלצנה להכנע לגברים החדשים והלא פחות גדולים וחזקים ולנורמות התנהגות וחשיבה אחרות כדי לשמור על ראשן מחובר לצווארן (בניגוד לגברים הקודמים שלהן שאיבדו את החיבור הזה). ורבות הן שתתמסרנה בשמחה אל הגברים החדשים והגיבורים שלהן (לא שכחנו את "כלות המלחמה" של מלחמת העולם השניה, זה עדיין טרי).
לדור הבא יקראו מוחמד או מנחם-מנדל, תלוי מי יהיה יותר חזק כשייגמרו הגברים שעובדים את עצמם למוות, אלה הגברים שממציאים, יוצרים, בונים ומפתחים את הדברים שעושים את הכסף שמאפשר את מדיניות הרווחה, יחד איתם ייגמרו גם כל הגברים האמיצים שמייצרים את החשמל, מתפילים את המים, שואבים את הגז, מכבים את השרפות וכמובן החיילים הגיבורים שיושבים על הגבולות ומגנים על החיים של הסוציאליזם בחוטיני כפוי הטובה הזה על פיסת אדמת המריבה רוויית הדם הזאת.
נשים, או שאתה אוהב אותן, או שאתה מבין אותן, אי אפשר לעשות את שני הדברים האלה בעת ובעונה אחת.
אם מענישים אותי על זה שאני רוצה להתרבות, לא תודה, לא צריך להתרבות. אני אקנה לעצמי מרצדס חדשה במקום לעשות ילד - זה אותו הכסף - שכדאי מאוד שאבזבז אותו כל עוד אני חופשי ובחיים...
!Cheers