בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

??????????

הכל וכלום .. מילים .....
לפני 18 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 11:41

מעט הפוגה בעבודה . מסתגרת לי במשרד הגדול שלי ,

מתקשרת אליו . מצלצל . אני בפיק בירכיים , ממתינה שיענה . הקול שלו מעביר בי רטט,
מחייכת לעצמי , שלום יקר שלי אני עונה . אתה בעבודה כן הוא עונה . אני במשרד יש הפוגה נעלתי אני רק איתך עכשיו, אני אומרת והלב שלי מלא ציפיה .


מה את לובשת הוא שואל . ואני מפרטת את פרטי לבושי. חצאית גופיה וחולצת כפתורים
תרימי את החצאית הוא אומר . ואני מחייכת במבוכה. הרמתי אני עונה .
עד למעלה
כן אהובי אני עונה
תורידי את התחתון הוא מצווה .
ואני עקשנית , מנסה להתחכם . אני אוזיז הצידה אני במשרד לא יכולה להוריד.
שמעת אותי קולו חסר סבלנות .
אני לא יכולה בקולי תחינה,
שמעת אותי הוא חוזר בלי פשרות .
כן יקר שלי אני עונה מורידה את התחתון שואלת אם אפשר להסתיר אותו בתיק,
כן הוא עונה לי .
תעמדי הוא מצווה
נעמדת
תרימי את החצאית קולו מרטיט אותי אני כבר רטובה .
תעבירי אצבע תגידי לי כמה את רטובה .
מאוד רטובה אני עונה ומאדימה ממבוכה ועונג.
רדי על 4 הוא מצווה
אני על 4 לא יורדת אני עונה בעזות מצח .
רדי אמרתי הוא חוזר על עצמו בביטחון .
אני לא ארד על 4. אני עונה . לא אעשה מעצמי בדיחה .
את לא עושה מעצמך בדיחה רדי אמרתי קולו כבר מתמלא בכעס.
אני ארד רק מולך אני עונה . מרגישה בסכנה אבל הולכת על הקצה.
את כל כך רוצה עונש? הוא שואל בכעס מה,
אני לא מקבלת עונשים . אני אוהבת אותך !
עשי מה שאמרתי מיד הוא פוקד חסר סבלנות .
לא אני לא ארד אני עונה .
חוצפנית הוא אומר . ואני כן אעניש אותך .
רגש חדש מציף אותי האם זה פחד?
אני לא משחקת יותר אני עונה ויודעת שעכשיו הגזמתי.
את תענשי!
אני חוששת לאבד אותו יותר מכל . אבל המילה שלי והסיטואציה שאני נמצאת בה מכתיבים את החלטתי ואני הולכת איתה עד הסוף.
אני אוהבת אותך מאוד אני עונה משווה לקולי קול מתפנק.
אבל מצטערת לא יכולה להענות לבקשתך.
העונש יגיע קולו חותך את דממת המשרד. והטלפון נסגר.
אני יושבת במשרד . מתלבשת ידיי רועדות . הוא מסוגל להכאיב במקום שהכי כואב לי
ממתינה לבאות בחשש.

כמהה לאהבתך - מאחלת לך שהעונש בסופו של דבר לא יהיה כלכך נורא
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י