לפני 17 שנים. 17 בפברואר 2007 בשעה 21:10
ביום הראשון של כיתה א', למדנו את השיר "חמש שנים על מיכאל", אני חשבתי לעצמי אז, איזה שיר עצוב זה, לעזוב את החברים הטובים- נבחן ולקיק, ללכת לבית הספר וללמוד ורק לחכות לרגע בו אפשר לחזור הביתה ושוב לשחק.
פעם מישהו אמר לי שהחיים הטובים הם עד כיתה א' כי אז מתחילות כל המחוייבויות שרק מתגברות עם השנים.
לפעמים מתחשק לי לחזור לגיל 5, בלי מחוייבויות, בלי פחדים, בלי שאלות, פשוט לחיות את הרגע.
סליחה אם אני כבדה היום...בעצם למה להתנצל, זו אני עכשיו.