סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

והיד רושמת

כל הקלפים על השולחן
לפני 5 שנים. 4 בדצמבר 2018 בשעה 19:24

אני עומדת מולך. ידי קשורות מאחורי גבי. החזה שלי מציץ מתוך השמלה והתחתונים למטה, עדיין על הרגליים. הפטמות זקורות.

"תמצצי. כמו שאת יודעת, עמוק". יורדת על ברכי, שמחה להפסיק לעמוד כי הרגליים כבר כואבות מהעקבים הגבוהים מידי. מלקקת אותך לאט לאט. אבל זה לא מספיק לך, אתה צריך אותי כנועה. חלשה. מתחתיך. אתה אוחז בראשי ומתחיל לחנוק אותי עם הזין שלך, עמוק עמוק לתוך הגרון, אני מרגישה אותך כל כך עמוק, בא לי להקיא, אבל במקום זה הפה מתמלא ברוק. והכוס מתמלא ונוטף גם הוא. רק רוצה את הזין שלך, להרגיש אותו ממלא אותי. אתה גומר חזק, עמוק לתוך הגרון, אני אפילו לא מרגישה את הזרע שלך, רק חום שמתפשט. ואני יודעת שגמרת. אתה מתנשף, מזיע. מתיישב על המיטה, מתיר את החבל.

אנחנו מתחבקים, אתה מספר לי שאני מדהימה, אני מחייכת, מתבוננת בך. ואתה רואה במבט שלי שעכשיו אתה שלי. לרשותי.

בלי מילים, אתה יורד על ארבע, ומתחיל מכפות הרגליים שלי. מוריד את נעלי העקב ומתחיל ללקק. עולה במעלה הרגל, לאט לאט עד לירך. אני מרגישה כמה אני רטובה וחמה. אני לא רוצה שתמשיך הלאה, מרימה את הראש שלך בכוח ופוקדת: "אל המיטה, על ארבע". ואתה מציית, עולה למיטה על ארבע, ואני מרגישה את הזין שלך נעמד. אני מוציאה את השוט הקטן ומתחילה. הצלפה ראשונה, הצלפה שניה, הצלפה שלישית. אני אומרת "תסתובב" אבל אתה לא מסכים ולוחש לי "לא". הצלפה רביעית. "תסתובב!" ושוב אתה לוחש לי "לא". הצלפה חמישית ושישית. הזין שלך עומד, זקור בדיוק כמו שהוא היה לפני חצי שעה. בהצלפה העשירית אתה מבקש להסתובב, אחר כך אתה מתחנן. אבל הרגע עבר, אתה צריך לחזור לרצפה, על ארבע, ולסיים את העבודה שהתחלת.

רפאל המתנזר{צלב הפלדה} - לא זוכר את כל זה!
לפני 5 שנים
Aציבעוני​(אחר) - מיתחלפים נהנים יותר
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י