היה יום קשה, הרבה שעות עמוסות, עבדתי כמו כלבה, ליתר דיוק, כמו זונה, ואני כל כך עייפה, ממש מותשת, הגוף שלי כאוב והעיניים נעצמות. ועדיין, תמיד ישאר לי כוח לפנק אותך, ללטף אותך, להעמיד לך את הזין, לשרת אותך.
בוא למיטה כשאני כבר כמעט ישנה, תחבק אותי, תרגיש אותי, איך אני מתעוררת מהמגע שלך, מהקרבה שלך. ואני ארגיש אותך מתעורר, וכשאתה מתעורר אני נכנעת.
אתה תופס אותי, שולח יד מתחת לפיג'מה ואוחז בחזה שלי, מפשיל את התחתונים שלי, ואת שלך, ותוקע את הזין שלך עמוק לתוכי.
תזיין אותי חזק, תן לי להתמלא מהעוצמה שלך. תתפוצץ בתוכי, בתוך הכוס הצר שלי, בעודך עוטף אותי, מתלפף סביבי כמו פתן רעב.
ששכח לרגע שאני ציפור טרף.
זהו, התעוררתי.
"די מותק, תצא". אתה מפסיק, לוקח כמה נשימות עמוקות כדי להירגע. לא היית מוכן לשנות עכשיו מיקום ולהיכנס לסחרחורת שלנו, אני רואה שלא נוח לך, אני רואה כמה אתה מגורה, כמה אתה רוצה להשתמש, לבעול, לסמן. טוב, אולי אחר כך, אחרי שארכב לך על הזין ואשב לך על הפנים, אחרי שארטיב אותך טוב טוב עם הנוזלים שלי ואתכווץ עליך בזמן שאני גומרת חזק, אולי אחרי זה -
תתפוס לי את השיער, תעמיד אותי על ארבע, תפתח לי את החור של התחת ותזיין אותי כמו כלבה, כלבה מיוחמת, שלא משנה כמה היא עייפה, תמיד יהיה לה כוח לשחק איתך ולפנק אותך, את האחד שלי.
