לפני 5 שנים. 17 באוגוסט 2019 בשעה 6:37
לילה, מאוחר.
כמעט כולם ישנים, חוץ מהדוב.
הדוב חרמן .
הוא כל כך רוצה לעצום עיניים, להפעיל את ערוצי הדמיון ולגעת בעצמו.
להרגיש עצמו ליד גבירתו, מנשק את רגליה, סוגד להן ומחבק אותן, בשעה שהיא נמצאת בשיחת טלפון.
רוצה, אבל לא יכול.
כי גם אם רוחו של האישור שרתה באוויר השיחה, אישור מפורש לא ניתן.
והקקטוס שלו מורשה לפעול רק ברשות גבירתו. הוא רכושה הרי.
אז הוא הולך ומוציא את השקית המיוחדת, עם הריח שלה, מריח, מתענג והולך לישון.
חרמן, אך אסיר תודה לגבירתו שהעמידה אותו בסיטואציה הזו וגרמה לו להרגיש מנצח.
כאשר ירדם הוא יחלום עליה.
