יחסים אינטנסיביים !

לא יעזור ,אנחנו כלים ,
כלים להגשמת מטרה.
הזמן עושה את שלו בנבכי נשמתנו,תועים.
לומדים להתפשר ,כן,
גם לומדים לאהוב.
לומדים ,מרגע לרגע ,כמה החיים גדולים ,
וכמה טוב הפשוט ,הקרוב .

אני לומד להעריך אהבה ,לומד לאהוב נתינה.
מסתגל לעצמי ,ויודע שיעבור הרבה זמן עד שהצד השני ילמד להתרגל לשינויים החדים שבי.
אני לומד להעריך גם את זה.
את הדרמות הקטנות בחיים שלי משתדל לשמור לעצמי ,ונותן לאחרים להציג.
ממש כמו שנעשה פה.
נמנע מלהסגיר את רצונותיי,אז גם אני מפחד,
ופחד קיים בי לעיתים רחוקות.
לא מפחד מהאמת ,ועל כן מזהה שקר בפשטות.
באופן חד ,וכואב.
נמנע מכניעות ,באופן כמעט וטוטאלי,
מפני שעבדות לא מגיעה עם מסירות.
"רצונו של אדם כבודו".-חתיכת משפט אידיוטי.באמת נו.
הזמן עושה את שלו,ושליטה היא באופן חד משמעי ,קודם כל מנטאלית.
אז יש מי שינצל את זה לטובתו.
ויש מי שיראה טובתו של אחר ככבודו.
זה שם כל אדם אחר בתהייה ,אותי ,זה משאיר בספק.
מה אני משרת ,רצונו של איזה חותם -של איזה אדם ,
אני מכבה או מפרה.
אני נוגע שם ,כי לא נשאר לי דבר אחר להתעסק בו,קודם כל.
ומטבעי נמשך לצללים ,זה אני ,אף אחד לא ישנה את זה<?
אני ילד קטן שמאמין שהכל סובב אותו.
אני נער ששם את ידו בדיוק בגבול הקו האדום.
אני מתבגר ואני מפיק לקחים,אותם לקחים שידעו אחרים לפני בתקופות שונות ,כמו כל אדם וייחודו.
כל אדם ועולמו.
ושם בדיוק שם ,מתחבאת לה התבוסה הראשונה שלי,
אישה.
בעיניי זה נפלא.
לא הגחתי עדיין מהביצה ,והיא כבר נוגעת בי.
הזמן שלנו הוא הכל ,והוא גם מונע ממני להמשיך לחפש ,גם אם שנה ,גם אם יום.
מה חיפשתי ?מה מחפש כל אחד שלומד שהקן הוא גדול יותר ממה שידע עד אותו הרגע?
והאני הוא דמות שהוא רק מתחיל להבין ,חלק ממכלול,
של שרצים ,
נולדים ,לומדים ,עובדים,חיים מתים.
מישהו תהה פעם למה רפואה אנחנו לא לומדים בצעירותנו ?
למה אנחנו לא מספיק חשובים ,לדעת מורכבות ביולוגית?
אני לא מוכן להתכלות באופן כה מהיר,ויש אנשים שקשה להם לקבל אותי ,והם לא יודעים שלא רק זאת הסיבה.
הם יודעים מה שהם רואים.
מה צריך לעשות כדי לחוש תפיסה קולקטיבית?מוח קולקטיבי?פשוט...
לדעת חיובי ושלילי.לא בשום צורה חוץ מפלוס ומינוס ,ולמה הם חיוניים.
אז בזמן שאני נושם פנימה והחוצה,אני מגדיש זמן
ללמוד להוולד ,לעבוד להיוולד ,לחיות -ואת הפחד מהמוות אני מאבד,כל יום עוד קצת .
והרי כמה יותר גבוה אני יכול להגיע,זה אבסורד.
אנשים משלים עצמם במושגים כמו אחוה ,חופש .
אין חופש -לדעתי ,יהיה ,ברגע שנתעורר.
אני באופן אישי לא מאמין בו.
חופש הוא מושג כוללני מדי ,לקצת שאני יכול לעשות.
שאני מסוגל לעשות.וניסיתי .אפילו לתת אותו לאחרים.
לא הולך.אנחנו סתומים.
רק אני יכול לשנות,את העולם שלי.
אבל אני צריך ללמוד קצת קודם מהו עולם.
וצריך לדעת קודם מהי אהבה.
וחייב ללמוד דאגה ונתינה.
ואחיזה,במציאות על כל זוויותיה.
והקשבה.
מוכרח לגלות מי אני,ולא חייב כבר להסתכל לבפנים.
אבל מצר את השליטה שלי.
כי אז אני הופך למשרת ,רצונותיי שלי,
ושוב אני חושב על מה שהיה ואבד.
ונמנע מלהכיר.
ואלי ,משהו בגישה שלי .......