בשבילי... רק בשבילי...

אני רוצה שתדע ..
אני רוצה שתדע שכל ערב יש כמה רגעים שאני מסתכלת עליך ולא מאמינה שאתה שלי.
שזכיתי בך.
אני מרגישה מסוונורת ממך.
מהיופי שלך , מהגבריות שלך , מהגוף שלך.
אני רוצה איתך הכל.
ותמיד.
ממש מחכה לזמן שלנו יחד.
אני רוצה איתך ימים ולילות .
שתמיד נדע ללטף אחד את השני.
שתמיד נזכור מה אנחנו אחד עבור השניה.
שנלמד גם להתמודד עם כל הטוב שיש לנו .
וכן , זה לא טבעי לנו.
שיננו אנשים עם אש , חיים עד הקצה , תמיד רוצים לטפס גבוה וספגנו מלא קשיים בחיינו.
אז השגרה המתונה והטובה היא .. לפעמים קצת מוזרה .
אבל תדע לך שאני בהחלט מוכנה להתרגל לזה.
תודה לך אהוב שלי ,
על האהבה שלך.
שתמיד נתרגש אחד מהשניה.
שאף פעם לא נפסיק להזדיין כמו שפנים.
ולנצח נהיה דבק ! 🤣

אוהבת אותך ,

יותר מכל דבר אחר בעולם :)

אני לא מושלמת .

גם לא תמיד טובה .

לא תמיד הראש שלי מלא במחשבות ורודות .

ואני רגישה , יש אומרים מדיי .

וכשפוגעים בי אני לא שוכחת .

מבליגה אבל לא באמת סולחת .

ולא תמיד אני מסוגלת לרפרף מעליי קשיים .

כשאני נמצאת במקום שלא נעים לי בו, המחשבות צצות.

והמחשבות הן לא טובות .

וזה עושה אותי רעה .

לא טובה .

לא מכילה.

רק סופגת .

ואני עצבנית כשאני צריכה לספוג .

אבל אין ברירה אחרת.

זו כפייה מרצון .

אני לא מושלמת .

אבל אני כאן .

הסקס טוב מדיי בשביל ללכת 😉

לא מצליחה להבין אותך.
יש לך ילדים בעולם ואתה עדיין סבבה עם לא לדבר איתם כל יום.
לא לשאול לשלומם.
לא לראות אותם חודש ימים כי וואלה הם במרחק של 55 דקות נסיעה .
לא משנה לך מה הם עוברים בגן או בבית .
מי החברים שלהם ואיך הם התקדמו בציור.
האם התחילו לדבר יפה ואיך הם ישנים בלילה .
יצרת חיים.
אתה משלם עליהם.
טוען לאהבה אבל מתקשר פעם בשבוע.
איך אתה יכול לעמוד בזה כשהם מבקשים אותך ? ורוצים אליך ?
אני לא מצליחה להבין.

יש לך ילדים בעולם והם מדהימים.
והם אוהבים אותך וקוראים לך אבא.
וזה לא מגיע לך.
זה לא.

הלוואי שאני אספיק לכם קטנות שלי .
סליחה שלא תמיד יש לי כוח או סבלנות.
סליחה שאין לי את הזמן לשבת עם כל אחת בנפרד.
אבל דעו , שאין בוקר שלא אקח אתכן לגן , אחזיר אתכן, אדאג לכן וערב שלא תקבלו ממני נשיקה וחיבוק.
והכל בסדר איתכן .
פשוט לא כולן מסביב הם בסדר .

כבר כמה ימים שאני עובדת על עצמי.
שמוציאה מעצמי דמעות ותקווה .
תקווה למשפחה אמיתית ממך.
תקווה לקשר דם שיחבר ביננו.
ואני מרגישה שאני מצליחה בזה .
אבל עוד יש לי תהיות .
למה איתה ולא איתי.
למה אתה אוהב ללטף אותי לדבר איתי לזיין אותי אבל בשביל להיות אמא לילדים שלך זה כבר לא מתאים.
אני מרגישה כמו מאהבת .
לא כמו אשתך .
היתה לך משפחה אחת ואישה אחת ושם זה נגמר.
אני בגיל שונה ממך ופה אני מרגישה את הפערים ביננו .
אתה רוצה מאהבת ואני עוד רוצה משפחה .
למה היא ולא אני ?
השאלה הכי כואבת שאני לא מצליחה להבין את התשובה עליה ובגללה אני מרגישה סוג ב .

כמו בוקס בבטן .

והכאב משחיר את ורידייך.

והכאב מתפשט לכיוון הלב .

והלב לאט לאט מתקשה כמו אבן.

ואתה לא מצליח לבכות.

כי הרגש התקשה .

ואתה לא מצליח לנשום.

והכל כבד.

והפנים שלך נפולות.

ואתה לא מצליח להסתכל לאף אחד בעיניים.

המבט שלך מושפל .

השפתיים כבדות מרוב שתיקה .

והמוח מוצף.

והגוף עייף.

וכל רצונך בעולם לקוות שזה לא קורה לך.

שזה לא באמת קרה .

אתה לא שונה מהאדם שאני הכי אוהבת.

אתה לא שונה ממנה.

אתה ישבת כמוה , הקשבת למה שאמרו לי ושתקת.

הזכרת לי אותה בזמן הקללות שספגתי .

אפילו להגיד "כן , אני סובל" לא יכלת.

יושב מפוחד שמה המשפט הזה יעשה לילדייך.

עדיין לא מצאתי מישהו שיגן על כבודי .

אפילו לפעמים אני לא מצליחה.

שאלתי אותך מה הגבול ..

לא ידעת לענות .

עצם העובדה שכל מה שספגתי זה לא מספיק זה אומר לי שהגבול עוד רחוק.

ואני ? חזרתי להיות אותו סמרטוט שהייתי .

כזו שאין בעיה לדרוך עליה כל עוד זה משרת את השאר.

שתי האמהות ישבו מולי בהלם ושתיהן שאלו את אותה שאלה.

כשהן אמרו את מה שהם אמרו , מה יניב אמר ? 

בעצבות עניתי ששתקת .

משתיהן קיבלתי מבט רחמים.

זה עצוב.

שאין באמת מי שישמור עליך ויגן .

שאתה לבד.

עצוב לי.

אמא שלי , יונת השלום , אמרה לי די.

מי אני ? 

מה אני ? 

למה כשאני אוהבת מישהו אני מוותרת על עצמי ? 

מטומטמת .

רציתי לרשום לך בשנייה שהיתה לי שקט .
בכל הדרכים המחשבות מופנות אליך , אלינו.
היום הודאתי שלא הייתי נחמדה בזמן האחרון .
אני יודעת , הרגשתי את השינוי על עצמי , איך קיטרתי יותר , ציוותי יותר וחפרתי בלי סוף ואיך הגעתי גמורה בסוף היום למיטה בלי רצון לסקס .
זה קטע , בטוחה שזה קורה לכולן.
אני יודעת מה גרם לי להשתנות.
האכזבה שהיתה לי , שנפגעתי ולא רק ממך ובכלל שנכנסתי למקום אחר .
בדיוק חשבתי בדרך שאנחנו זוג שונה.
אני לא רוצה להיות קוטרית מעצבנת , אני רוצה לחזור להיות האהובה שלך .
הדברים מעבר אלינו חייבים להישאר בצד .
אתה בוחר בי ואני בוחרת בך ואני מבקשת ממך שאל תיתן לאף אחד להיכנס פנימה .
אני שמחה שהודאתי בזה כי אני יכולה עכשיו להעביר את זה .
אני יודעת שהרגשת זאת וחבל שלא נלחמת איתי קצת אולי זה היה משתחרר קודם .
הקעקוע המשותף שלנו גרם לי לחזור להיות בטוחה בנו .
האמון הזה התערער קצת לאחרונה וזה בהחלט חיזוק שהיינו צריכים.
תודה לך על מי שאתה .
תודה על זה שאתה מרגיש אותי.
אני מתגעגעת.

התחלנו את המסע שלנו בנפרד.
היום הראשון..
לא תיארתי לעצמי שזה יהיה קשה כל כך.
בדרך חזרה הרגשתי שחזרתי אחורה בזמן , שהייתי רק אני והבנות .
נוהגת לבד , דואגת לבד , צריכה להסתדר לבד.
לא היית כדי להחזיק לי את היד בדרך , לא היית שם לנשק אותי או כדי לעזור לי כשנפלתי , לא היית שם כדי לגרום לי לחייך .
דיברתי כי הייתי חייבת .
אבל כל השעות האלו הרגשתי בעוצמה עד כמה אתה חסר לי .
אמצע שבוע זה יותר נסבל ..
אבל חופשים ? שישי שבת ? לטייל בלעדייך ?
זה אכזרי.
השבוע הזה יהיה קשה יותר..
4 ימים לא אהיה איתך ועוד יהיה המשך לשישי שבת ראשון , 3 ימים ברצף שלא ניפגש.
אני לא יכולה לדמיין בכלל איך אתמודד עם זה .
בא לי להכניס את הראש מתחת לכרית ולהתפלל שהכל יעבור.

רק שתדע שהבנות בדרך הלוך וחזור לא הפסיקו לשאול עליך .

אני מקווה שכל הכאב הזה ישתלם למישהו. 

הדבר היחידי שנותן לי נחת זה שאתה מאושר עם ילדייך.

מאחלת שתמיד תהיה מאושר איתם. 

יש כל כך הרבה רגש שמתחולל בי.

סערה .

ואני מרגישה שאני בתוך הוריקן ולא יודעת איך לצאת ממנו ובטח לא לאיזה כיוון לפנות .

משהו נהרס ביננו.

אני מרגישה זאת בעצמות שלי.

והגוף שלי מרגיש שבור. 

כל מחשבה גורמת לי לדמוע בקלות .

מרגישה שרוב הזמן אני פשוט מסתירה את כמה שנשברתי.

כמו לאחר מלחמה , מרוסקת תשושה ובודדה.

היומיים האלו הרגשתי הכי בודדה שיש עד הרגע שלא יכלתי יותר ופרקתי כל רגש של אהבה מולך והורדתי את כל מגננות ליבי.

זו תהיה תקופה עצובה עבורי , שתדע .

אני לא רוצה לחבוש מסכה מולך , אני לא צריכה שתשאל אותי מה קרה ולמה אני כך , אתה יודע את התשובה , אני צריכה שמהמעט שיש לי איתך תיתן לי את כולך .

האמת שכל הסיפור הזה מרגיש כמו עולם ורוד שהתפוצץ לי , אני מרגישה שהאדמה רועדת כל פעם שאני רק רואה התכתבות שלך עם ילדייך .

בחיים לא פחדתי כך.

לעולם לא חשבתי שהילדים יכולים להפריד ביננו ועכשיו ראיתי שזה אפשרי .

העולם הורוד שדמיינתי היה הדרך שלנו יחד.

וההלם שלי שסטית מהנתיב והשארת אותי לבד .

אני מנסה להגיע לנתיב שלך אבל הדרך הזאת מפחידה אותי כי אני צועדת בה לבד .

ליבי נשבר.

המצב רק גרם לי להבין שברגע האמת אתה תבחר להיות לבד העיקר לא לאבד אותם.

אולי זו לא המחשבה שלך אבל צעדייך יגרמו לזה בלי שתרגיש.

אני אדליק מחר נרות שישי להוא מלמעלה שדאג לזווג אותנו שיתן לי כוחות לדרך הזו ויוציא ממני את העצבות.

אני אאחל לנו שבזמן שלנו יחד לא נשתף דבר מלבד אהבתנו כי זה מה שגורם לי לאושר ונותן לי נחת.

אני אאחל שתוכל לשתף אותי במה שעובר על ליבך כי אני מרגישה שנסגרת בפניי .

ושימים טובים יגיעו אלינו .

יש לי עוד כל כך הרבה דברים לומר..

אבל קשה לי למצוא את הדרך .

כולי תקווה למצוא אותך חזרה.

קשה לי .
קשה לי לראות אתכן מחכות בציפייה אדירה לפגוש את אבא .
קשה לי לראות אתכן מתגעגעות אליו כל כך.
אתן עוזבות הכל בשביל לדבר איתו .
רק בשבילו.
תדעו , שהוא לא מתאמץ עבורכן..
אבל אני יכולתי להתאמץ עבור שניכם.
עבור המפגשים שלכם , עבור היחסים שלכם.
ואני לא עושה זאת .. כי זה יפגע לי בזוגיות.
ואני מצטערת.
אני מצטערת שאני לא נוסעת אל אבא שלכן כדי שיהיה איתכן.
אני מצטערת שאני לא דוחפת אותו כדי להיפגש איתכן.
אני מצטערת שאני לא מתקשרת אליו כל ערב כדי שתוכלו לומר לו לילה טוב..
כדי שאולי הוא לא יחסר לכן כל כך ולא תרגישו בזה שהוא לא בחר בכן לפני הכל.
אני אשמה שבחרתי בו.
בחרתי באדם שלא מסוגל להיות אבא.
ואתן הסובלות היחידות אחריי ..
גם אני גדלתי בלי אבא מתפקד כל כך..
וכל כך רציתי שאתן תגדלו אחרת .
שלא יחסר לכן אהבת אם ואב.
שתיהיו שלמות ומאושרות .
ודווקא עכשיו, שבחרתי נכון , הצד השני לא רוצה זאת .
אולי נידונתי לגדול ולגדל ילדים ללא אב.
אולי זה התיקון שלי בגלגול הזה.
תדעו לכן שאני סוחבת את הכאב הזה איתי ואני מאחלת שאגדל אתכן ללא חוסר באהבה ושתוכלו למצוא את מה שאני לא הצלחתי בחיי.