בשבילי... רק בשבילי...

כבר כמה ימים שאני עובדת על עצמי.
שמוציאה מעצמי דמעות ותקווה .
תקווה למשפחה אמיתית ממך.
תקווה לקשר דם שיחבר ביננו.
ואני מרגישה שאני מצליחה בזה .
אבל עוד יש לי תהיות .
למה איתה ולא איתי.
למה אתה אוהב ללטף אותי לדבר איתי לזיין אותי אבל בשביל להיות אמא לילדים שלך זה כבר לא מתאים.
אני מרגישה כמו מאהבת .
לא כמו אשתך .
היתה לך משפחה אחת ואישה אחת ושם זה נגמר.
אני בגיל שונה ממך ופה אני מרגישה את הפערים ביננו .
אתה רוצה מאהבת ואני עוד רוצה משפחה .
למה היא ולא אני ?
השאלה הכי כואבת שאני לא מצליחה להבין את התשובה עליה ובגללה אני מרגישה סוג ב .