בשבילי... רק בשבילי...

הלכת וחלק ממני הלך איתך.
מיום ליום אני מבינה עד כמה אני רוצה לחיות איתך , לגור איתך .
נזכרת במה שסמדר אמרה לי "הוא שווה את זה ".
אתה שווה את זה בהחלט.
להתעורר איתך ולישון איתך זה שווה הכל.
שווה את החשש , את ההתרחקות , את הלבד.
יש לי מעט ממך אבל כל רגע הוא נצחי.
במשך כל ילדותי חלמתי על הזיווג המושלם שלי , בהמשך הדרך הבנתי שאין דבר כזה וזרמתי עם הבינוניות והיום אני המומה ממה שיש לי, לנו.
הקסם הזה.
אני לא יודעת אם זה הגמירות האינסופיות ששומרות עליי ב"היי",
מהצחוק שלנו שנותן לי להרגיש שהנשמה שלי מתעופפת באוויר מאושר, מהנשיקות שלך שגורמות לי להרגיש איך אני צפה בים של אהבה או הריח שלך שמהפנט אותי ומשאיר אותי בעננים.
לומר אני אוהבת אותך זה משפט קטנטן לעומת מה שאני מרגישה..
אני מרגישה שאני על סם כשאני איתך.
הבעיה מתחילה כשאתה הולך..