בשבילי... רק בשבילי...

אני בבית שלנו , 

במקום שלנו , הפינה שבה מתקיימת שלווה ואהבה.

מקום שבו החלטנו להתכנס עם משפחתנו ולייצר הרמוניה נפלאה בין המשפחות.

נדמה שיש שלנו שומר פרטי שנותן נחת לכולנו לאחר שנים של קושי .

אני חייבת לומר לך שאני מתחילה להכיר את עצמי אחרת .

ואני אוהבת את זה.

אני פשוט טובה יותר.

אני מה שאני רוצה להיות אחרי שנים שלא הצלחתי להיות מה שאני רוצה .

שלווה , סבלנית , מכילה , מלאת נתינה ואוהבת.

הכעס יצא ממני ופינה מקום למלא אהבה .

וכל יום שעובר אני גאה בעצמי שהגעתי למקום הזה ומופתעת בו זמנית מהתנהלות שלי.

היה לי רגע של עצבות אתמול בלילה.

שניסיתי להסביר לעצמי למה קשה לך לאהוב אותי במילים.

האם אני גורמת לך להרגיש את מה שאתה גורם לי להרגיש.

אני מרגישה תמיד שאני משתפת אותך בכל דבר שאני מרגישה ואתה פשוט נהנה לשמוע אבל שם זה נגמר..

ואני שואלת את עצמי..

למה יש לי כל כך הרבה דברים לומר לך ואתה לא מסוגל לומר אפילי חלק..

אני לא יודעת אם הדרך הנכונה היא פשוט להפסיק לומר לך אותם או להמשיך ולקוות שיום אחד זה ישתנה אצלך.

לבנתיים אני ממשיכה..

אני רוצה שתדע שכל יום שעובר אני אוהבת אותך יותר.

לא דיימנתי שהרגשות שלי אליך עוד יכולים להתעצם אבל הן מתעצמים..

זה מפחיד , מאוד.

כל כך טוב לי שזה מפחיד לחשוב שאני יכולה לאבד את זה.

אתה באמת הנפש התאומה שלי.. 

אני רוצה אותך לידי למשך שארית חיי.

אתה האהבה הבריאה שלי.

וכולי תקווה שהברכה הזו ששרוייה מעלינו תמשיך להתקיים.