ידעת לתפוס אותי... במקום שהכי לא ציפיתי לו...
זוכר שאמרתי לך שאני מסוגלת לברוח ולשכוח כל כך בקלות?!
אז לא.. אני לא יכולה לברוח מהכל ... ואני לא מוכנה לשכוח את הזמן שהיית שם איתי...
לשמוע אותך.. לדעת שאתה במקום שאני נמצאת בו...
אבל אני לא יכולה יותר
לא יכולה לקום בבוקר ולדעת שסתם ככה זה נעלם .. שאני לבד , שאתה לא כאן
כי משהו בתוכך לא נותן לך להיות איתי , מרחיק אותי ממך , למה אתה נותן לו לעשות את זה?!
למה הוא כל כך חזק?!
לא חשבתי שאוכל להרגיש שוב לפחות לא בשנתיים הקרובות ... הלב שלי כל כך שבור כל כך לא שלם .. ואתה הרכבת אותו , לא עד הסוף ... אבל הרכבת... ואז התחלתי להרגיש , לחייך , לצחוק .. חזרו לי הרגעים המוקסמים של לשבת בבוקר עם נס ולהסתכל על הנוף ולהעביר מחשבות עליך לחייך להרגיש רגועה ובטוחה , שאתה איתי 😄
רגעים כיפיים ...
רק חבל שהעלמת אותם... שכל מה שהרכבת.. גם הרסת...
יש לך סיבוכים עם עצמך וזה עולה לי בכאב שלי
אתה לא יודע מה אתה רוצה
יום אחד אני אומרת לך "אני מתגעגעת אליך..." ואתה לא מחזיר תשובה
וממשיכה... " אני חושבת עליך ... " ואתה לא מחזיר תשובה
ככה אני יודעת שאתה שוב לא איתי...ששוב נעלמת ... שחזרת לכאב שלך.. לסיבוכים שלך...
וכשאני מוותרת על זה .. עליך.. כי אני לא רוצה שיכאב.. אתה אומר "אני לא רוצה לאבד אותך "
אבל מה אתה מצפה ממני לעשות?! איך אתה מצפה שאני אגיב?!
אתה נותן לי מעצמך ולוקח ....
אני מרגישה שאנחנו ביחד ויודעת שעוד מעט אני אאבד אותך שוב...
ואלוהים כמה אני רוצה אותך!!!!
כמה אני רוצה להשאר !!!!
כמה אני רוצה להיות איתך אפילו שיכאב אפילו אם אבכה אפילו אם סתם אני אסבול ... !
לא אכפת לי !!!
כי אני רוצה אותך !!! איתי !!!
כתבת לי במכתב "כן , את גרמת לי להרגיש "
למה עכשיו זה כבר לא נכון?!
או שזה כן?!
אתה לא ברור לי...
אבל אני לא מאשימה אותך ... כי אתה גם לא ברור לעצמך...
אני רוצה לעזור... אבל אתה לא נותן לעצמך לעזור לך...
אז איך אני אני אוכל?!
בבקשה ... תרגיש שלם
ואני לא מבקשת ממך.. אני מבקשת מהלב שלך ומהראש שלך שלא נותן לך להרגיש ...
שלא יהסס , שלא יפחד ...
אני יודעת שטעיתי בהרבה דברים ...
אבל אני כאן
איתך ! רק איתך !
אתה יודע שגם לי קשה...
אבל אני מתאמצת שיהיה יותר קל... לי ולך...
אתה יודע מה הכי כואב ?
שאני לא יכולה לעשות כלום...
שאין בי את הכוח לגרום לך להרגיש...אבל לא ליום .ולא לשבוע.... לגרום לך להרגיש כל עוד אני פה, איתך ...
כי אני כאן...
אתה לא
עצוב לי
כואב לי
ואני יודעת שזה לא הסוף
אני מיואשת אבל בפנים הלב שלי עדיין לא ויתר...
אוהבת.
אני.
[/b]
לפני 17 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 16:44
