בלום

תנועה וצליל מידת הצער
בהעדר מידה אצעק
משאדיר מערומי אל לב קרחת יער
בהעדר אמות, סערתי בי ,כצל
אצעק ולא אדע מידה
בהתקל ערוב לצמאוני.
מלא הצהר דל
באין מותר לה האשמה
ברירה אחת היא לעצמה.
אני הוא הילד אני עולם של אנשים
לאטימות חסר הצבע הירוק
ולמתים מילים
מבין שפה ,מביא אבן
הבל תנועת הגוף
יש רוממות תומן חרדה
יש שאלה ולה ברירה.
דבורה וצוף.
היכן שזה יתחיל ארצה להיות
שליטה דינה בכדי לראות
לשיר,לא לספק,זקי חבה.

במילים ובצבע
במילים ובצבע,הוכוון מרייו
רכות מלטפת, קורי מחשבתו
סמיכות ארמון לו, עכביש-מנחיל
לובן קטיפה וטרף
כציד בדריכותו
תבונה וטרף.
בטל בשישים
הצורך במין להבדיל
להבין מה הצורך.
עכשיו נחכים ונחכה
נדמה לו פנים.
הוא כמפץ לזעיר
אנחנו מודים.


קילפתי תפוח אדמה (למה )(מה)
מצאתי בפנים ,
כמו בתפו"א,
תפוח אדמה ,תפוח אדמה..
...

[i]

פיה ,צווארה,לשונה
עוד לגימה ,ועוד לגימה.
להבין את הפחד שלה
עוד נגיעה.ועוד נגיעה.

להיות שם,קשוב לליבה,
לדעת אותה ,שוב ושוב
טיפה אחרי טיפה.

להבין,את העבר שלה ,
מחר.
ולראות אותו ,היום.

ולדעת
להבין
שזה נגמר.
כי אתה בחרת .
ואתה לא חייב להיות לא שפוי.אתה יכול.

אהבה ,רק תקשיב לה.
תדע.

ומרוב אהבתי, לא יכול להראות אהבה
מרוב אהבתך את עצובה עצובה
מרוב שמחתי החיוך נעלם
מרוב שמחתך את בוכה בוכה
מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד
את עם עצמך ואני איתך
וכמו שכבר אמרתי שילך הפחד
וילכו הדמעות
תהיי שלי ואהיה שלך
הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו

כי מרוב אהבתי לא יכול להראות אהבה
מרוב אהבתך את עצובה עצובה
מרוב שמחתי החיוך נעלם
מרוב שמחתך את בוכה בוכה
מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשלייה
קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד
את עם עצמך ואני איתך
כמו שאמרתי פחד
שילך הפחד וילכו הדמעות
תהיי שלי ואהיה שלך
הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו

מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד...

(ארכדי דוכין)

מאחל לנו ,כל עם ישראל שנה טובה ,שנה של בריאות ,הצלחה .שמחה.

מאחל לאהובתי ,הניצוץ המעורר בי,שנה קסומה ,מלאת משאלות מתגשמות, אושר,בריאות.

ושמחה.
אני אוהב אותך יקירה,
אך השנה (בהתאם לרוח הדברים)תהה שנה בלי פשרות .לא עוד.
בלי מלחמות .בלי התפייסויות .ובלי פשרות.

לנו לבני ביתנו,למשפחה ולחברים .


ואנשים,
קחו את זה בקלות ,וזה יבוא בקלות.(:


המשך..











http://gali10.com/PinkSundown/index.htm

למחשבה

נפשו של אדם
בו צד לו זאב.
בחיפוש אחריו
נשרף היער כליל

שלוותו של איש
בו נמה תפארת.
מתגלה קרחתו
באשר משתהה

ציד ,ערב ערב
חולץ מגפיו
מתיישב לו לנוח
מרים את רגליו

לא היה זה הפחד,
גורלו שבגד בו.
אלא פוחלץ
כמו נדם בקנה


אדם, ציד וזאב באימה
עדר חיות במנוסה

כן ,אני
איך אתה צודק תמיד יזבל
זה היה היא
זאת הייתה הוא
נו אתה מבין

קראתי על זה בפורום
פתחת שירשור
פתחתי שירשור

קראת על זה בפורום
עניתי לאוא הבן זונה

וטולו .

אני מתנהג לא לעניין
זה לא.


חמודי,
תקח את הארגז הזה גם ,כן
שים אותו גם

לא אל תלך לשם חוסכים שם בחשמל
תשאר איתנו פה
אתה לא יכול לגדול
לא יכול ללכת
אם אין אז בוא
ויש שם חושך בדברו

אם רק חמישים פתיתי קונפלקס
מותר לפי ההוראות על הקופסא
אז חמישים ,בקליק
לפי הקונטקסט.
אתה אוכל ,ליום.
אולי כשאפלוט חמצן סוף סוף אפסיק
תחשוב
שוב


אני מקבל עצמי להיות אותה חלאה.
אותו זבל מטורף
אותו סאדיסט בן זונה חולני
למה את חושבת שלא.
להפסיק
להפסיק
מטורפת
להפסיק
עכשיו כשאני בשיא,
או רק בהתחלה
תפסיק
תפסיק


למה ?
זה לא ציורי מספיק!אין שם משיכה

זזה
במה.
אתה לא עושה לה את זה
זבל

איך?
ראית.


ובמנה העיקרית?
כלום.

לא??
נשבע לך .

המכתב הזה הוא לא שלום,
המילים הן לא סליחה
האותיות הן לא צורחות רגש
בהברה יש מין תנועה
זה לא שיר זוהי הבנה
זאת הצרחה שלי כשאין לי מה לומר
זאת התחושה שלי כמו תם הרקע הכחול
ורק הקרע מקרב אל אי הוודאות
באופק תלויה לה אותה הלבנה
פוסעת לאיטה ,נוטה ליפול
שומרת על מסלול כוכב
זרח לרגע וגוע,ענן
מראה לי לאיבוד
ובמדבר הרחב והחם כמו אין לו סוף
כמו אין חול
ואין מים או צל או אשליה

ואני מפחד כן ,לאבד אותך.
וחושש לאכזב.
לא רוצה להעניק לך, רוצה לתת
אבל מה יש לי בשבילך.
מה כבר יש לי ,בשבילך.
את יודעת שאני מבוהל,
את יודעת ממה,אבל
תנסי להבין מתוקה,
אין צל לאשליה.
אין צל לאשליה.

אוהב אותך ,גם כשקשה וחם ,
לצידי פייה שלי.
תחלמי.
ותני לי,להראות לך.לגלות לך.
בואי וגלי לי.
ובשבילי,תשמרי למעני.

שלך }{

את ערומה על הספה מולי ומהסס אני קרב
בעיני צד וליופייך
ספק נבהלת,ומסיטה מבט.
ואת חוששת מתכווצת.
עינייך המלאכיות פקוחות לרווחה
ואת בוהה על התקרה
בין האצבעות אוחזת לך סיגרייה
עשן וצוף כמעט נמוג נושמת התיקרה
שואפת התיקרה ,עשן רטוב .


שאלת אותי איך נכנסתי,ואז מצאת פירצה,
לא ידעת שאני לא מזיק
וכעסת,
ואז כבר נגמרה לי כל הנחמדות.
כן זה בטח זה. אזלה.
ואין שום סיבה בעצם שאלייך אני לא אהיה נחמד.
את ערומה מולי ,על הספה.
יפה כל כך וערומה.
אז כן,לפעמים אני לא נחמד.
וזה קורה די הרבה.את צודקת.

בואי נריב על הדברים החשובים.
נרביץ על כל הדברים החשובים.
נכאב את מה שנחוץ.
נמצה ולו לרגע את הסיפוק.
נרצח את האיפוק.
בואי נו,את מבינה אותי ,ויודעת למה לצפות.
אז בואי.