לפני 19 שנים. יום שבת, 10 בפברואר 2007 בשעה 7:05
כמה פעמים חלקנו בשפה הזו ,
הפכנו ערומים,שפכנו אור
שפתיים, ידיים ,רגליים,עלטה.
במילים שאנו צורחים ,בצער שנוצר.
ובכלים שלובים נחשף שוב הסיפור הזה ,
מאז ועד מחר ,הדמעות עדיין נוטפות,
פוגעות,מאז,באותה נקודה.
אולי נשתוק?
-כשאין לנו שום דבר חכם להגיד,אולי בכל זאת.
מה הפלא שאף אחד לא סובל אותי.
אני לא נערה בת 16
גבר מתוסכל בגיל העמידה\מעבר\דום לב
אני לא רופא,מרגיש מצויין ,תודה ששאלתם,
אין לי BMW
.
ואני די בטוח ...משו,,,משו...
משו.
ש..משו משו משהו חשוב.
ברצינות,ולעניות דעתי,
טוב שנשפך עוד קצת אור על הפרשה.
עכשיו כל השרמוטות והשרמוטים יראו כמה ,עוד שרמוטים יש בעולם,
ובארץ במיוחד.
יש פתגם מאוד מאוד חכם שלא אני המצאתי דרך אגב,שאומר,
אתה לא יכול ליצור יש מאין.
אתה יכול ליצור יש מיש,
אין מאין.
וזהו בערך,
בנקודה הזו גם אני שואל את עצמי המון שאלות.אבל מעדיף לשמור אותם לעצמי.
או לפחות לאנשים שחושבים ויודעים שיכולים לעשות משהו בעניין.
נהשבתוח,אין שפה,אין חינוך,אין עבדה,
קשה.
אין כלכללה,אין בטוחה בדרך,אין כסף,אין תרבה ישראלי מהטוב ליהודים עושם פה.
אין שפה.
אין רבין
אין רבי
היה ערבי.
זונות,ברוסייה גם יש.
פקה- פקה