שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלום

עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור, מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, בחור דו צדדי
ירח מלא ביניים של תשע
באמבטיה שטופה בחומץ
ירח מלא בוער במקום
מגדלי עשן הרוח מסובבת
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
הולך לישון עם כלום
מחר היום הפוך
נוסעת אניה לתוך מסלול של פוך
עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי.
שיעול שהוא גיהוק
תופס בין הסדינים
שפה שהיא גמגום מוחקת ציורים
האהבות האדירות
הן האהבות הבלתי אפשריות
ומאז שירו בי בארץ אחרת
אני מרגיש כל כך רע
אין לי תחושה.
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
-ריר-
לפני 17 שנים. 13 בפברואר 2007 בשעה 23:34

וחשבתי שלי אין מזל.
לראות,עד הסוף.
פה עכשיו
התחלה של סיפור ,
זה הרגע הזה
אף אחד
לא יכול למצוא עצמו בו.
אף אחד ,גם אני.
בלי למשוך בחוטים.זהו ,
נגמר.
מבלי לחוש כאבים,
אבל לא,
זו רק התחלה...



לא יודע,מרגיש צורך לדבר על זה איתו...
אז כתבתי לי שיר.
בן זונה,כמו ציפור,
חוץ מהקטע של הסיחרור,והמצלמה ביד,
וההתרסקות,
והריאות שקרסו והשברים,
חוץ מזה ,
כמו ציפור, אהה,
והשיח,אבל מה זה שיח קטן אחרי 12 אלף רגל..\
והאלונקה..והאישפוז.
כמעט נהייה ציפוזארוס הצוללן הזה..

המנייאק...|:..

venus in our blood​(שולטת) - הציפוזארוס...:)
לא ייאמן מה אנשים מוכנים לעשות , מבחירה.

אקסטרים, אקסטרים, ואפילו מילת-ביטחון אין...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י