לפני 17 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 20:51
קולות. זכרון של מראות, של ריחות.
מגע שעובר דרך קול, דרך מחשבה.
והטעם שלך.
ושוב הציף הכל
ושוב הכל הסעיר.
זה.
זהו.
חייך וחיי. עכשיו.
כי אם לא עכשיו - אימתי ?
מר מתוק(אחר)
-
באשר את שם - היי ברוכה ממקומך!
עימך אנוכי בסערה, אחותי!
ואם את עזוז סער ואני כבד חלומות -
עד ראש גיבעות עולם ועד ירכתי תהומות
ירדפך יגון כל לילותי וימי;
עימך אנוכי בסערה, אחותי!
ואם את עזוז סער ואני כבד חלומות -
עד ראש גיבעות עולם ועד ירכתי תהומות
ירדפך יגון כל לילותי וימי;
לפני 17 שנים
