לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2021 בשעה 12:50
לפעמים מגיעים לכאן הדים של העולם.... ילד שמתעורר, הודעה שנכנסת, מחשבות על עבודה.
אבל רוב הזמן הוא עונג צרוף ובראש יש רק ניסיון עלוב לתמלל אותו.
איבדתי אוריינטציה ברמה הכי בסיסית - ימין ושמאל, למעלה למטה. איפה אני ביחס למרחב המיידי.
הזמן -חלל מתעוות לחלוטין ויש לי תחושה שבמימד מקביל אנחנו משמידים יקומים שלמים בלי לדעת, או לחילופין, יוצרים חדשים. יותר סביר.
בהעדר מילים מתאימות, אני יכולה רק לכתוב שהיה מהמם, יותר, כרגיל.
