לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פחד, כאב וכנות

לפני 4 ימים. 23 במאי 2020, 23:52

אחרי שהקלטנו שלוש פעמים, הצלחנו לערוך וסוף סוף פרק מספר 2 עלה לאויר!!


בפרק הזה אנחנו מדברים על התחלות - איך אנחנו התחלנו את דרכנו בעולם הבדס"מ המופלא,

איך היינו ממליצים להתחיל (לא כמו שאנחנו התחלנו, נגיד) ועל התחלות בכללי.


תהנו / תסבלו!!!

 

 

לפני 3 שבועות. 30 באפר׳ 2020, 22:01

אתה אוסף אותי מהבית, כי ממש אין סיבה שאני אנהג.

אני לא אוהבת, ואתה כאן כדי שיהיה לי כיף. כמה שיותר כיף.

 

אני לובשת שמלה שחורה עם מעט מאוד בד. גב חשוף לגמרי, מחשוף ענק, קצרה וצמודה.

היא נראית עלי סופר אלגנטית כי לא משנה כמה אנסה, אני לא אראה זנותית (גם לא בלבוש מנומר ועגילי חישוק. באמת. ניסיתי הכל).

אני נועלת סנדלים שחורים עם עקבים גבוהים ויש לי קוקו גבוה שחושף את הצוואר הדק ומדגיש את הלסת.

אני רואה את האישונים שלך מתרחבים כשאתה רואה אותי. אני שומעת אנחה קטנה. יבבה.

 

אתה פותח לי את הדלת של האוטו ואני מתקרבת ותופסת לך את הצוואר, מקרבת אותך אלי ומריחה.

אתה מריח טעים. או שאני ממש רעבה, אין לדעת.

אני נושכת קצת לבדוק. לא, אני עוד לא קניבלית, אני מעדיפה סטייק.

 

אז הולכים לאכול סטייק. במסעדה ממש שווה. כי אני רוצה.

חשוך בחוץ ואף אחד לא ממש קרוב אלינו כשאני אומרת לך לרדת על הבירכיים ולנשק את כפות הרגליים שלי, אבל אנחנו בכל זאת ברחוב, במרחב הציבורי.

אני מסתכלת עליך מלמעלה, שמה יד על הסנטר שלך ומובילה אותך בעדינות בחזרה לעמידה. נשיקה. ואז סטירה. שלא תקבל רעיונות.

 

אנחנו נכנסים ואני מושכת מבטים, כרגיל.

אתה קצת גאה להיות איתי שם, קצת מובך מתשומת הלב ובעיקר רוטט.

כשמביאים לנו את התפריט אני מחזירה את שלך למארחת.

אתה לא בוחר כלום. אתה לא הולך לקבל שום החלטה. לא הערב.

 

המלצרית מגיעה, והיא מהממת.

אני אומרת לה את זה והיא מצחקקת צחוק חמוד ותמים.

"נכון שהיא מהממת?" אני שואלת אותך מולה ואתה ממלמל "כן, ברור" בניסיון לשמור על דיפלומטיות כשאני רואה שאתה נבוך עד אימה.

זה טעים. המבוכה שלך.

 

אני מתחבאת מאחורי התפריט ולוחשת את ההזמנה למלצרית היפה והמצחקקת שלנו.

אני יודעת שזה אולי הסטייק הכי טוב שאכלתי בארץ, אבל אתה עוד לא.

מלצר אחר מגיע עם היין שבחרתי ושואל "מי טועם?". הוא מתחיל למזוג לי לפני שאני מסיימת לומר לו "תנחש". מלצר מצטיין.

 

אני מורידה את הסנדל מהרגל השמאלית ומתחילה לשחק איתך מתחת לשולחן. לאט לאט.

אני אומרת לך לעצום את העיניים. הראש שלך עומד להתפוצץ ואז מגיע האוכל.

לא אמרתי לך לפתוח עיניים ואתה הרי כל כך מסור. כל כך מילולי.

אז אני מאכילה אותך, ואתה עוד יותר מובך. הטעם של הבשר, הדם והשומן מועצם בלי חוש הראיה ואתה נאנח קצת.

זה באמת הסטייק הכי טעים בארץ.

 

אני שמה את גב היד שלי על השפתיים שלך ואומרת לך לפתוח עיניים, אתה מנשק אותה ומתאמץ לא לסגור אותן בחזרה.

חבל שתסגור, באמת. המבטים ביננו כל כך אינטנסיביים. הסאבטקסט מציף את החלל.

 

עד שאנחנו מגיעים לקינוח אני כבר עם שתי הרגליים עליך.

אני קצת שיכורה, טעים לי, ממש כיף לי איתך ואני צוחקת כל הזמן.

אני אומרת לך להאכיל אותי בקינוח ורואה את הפה שלך נפתח ונסגר עם שלי, זה עוד יותר מצחיק אותי ואני מתפוצצת מצחוק ומשפריצה עליך קצת גלידה.

"תנגב את עצמך" אני מצליחה להגיד בין התפרצויות הצחוק, אבל נשאר עליך קצת אז אני מנגבת עם שתי אצבעות ומכניסה לך לפה. עמוק.

 

כשמגיע החשבון אני אפילו לא שוקלת להסתכל, שלא לדבר על לחלוק.

אתה כאן כדי שאשתמש בך. אתה משלם ואומר לי תודה. "בכיף" אני מחייכת אליך את החיוך הכי זדוני שלי.

 

כשמגיעים לאוטו אני משעינה אותך עליו וחונקת אותך עד שכמעט נגמר לך הדם והאוויר.

אני מכניסה יד לאזורים שנמעכו כל הערב על ידי הרגליים שלי ומועכת אותך בצורה יותר ממוקדת.

אתה נאנק מכאבים ואני נשענת עליך ומנשקת אותך.

 

אנחנו נכנסים לאוטו ואתה מקבל אתגר: לנהוג ביד אחת ולשחק איתי עם צעצוע ביד השניה. לא קל.

עוד יותר קשה זה להשאר עם עיניים על הכביש בזמן הזה, אבל אני מאיימת עליך מדי פעם, שלא תשכח.

אנחנו מגיעים אלי ואני גומרת תוך כדי נשיכות של השפתיים שלך.

"לילה טוב. היה לי ממש ממש כיף" אני אומרת.

נראה לי שהצלחת למלמל משהו בחזרה, אבל לא באמת הקשבתי.

הייתי עסוקה בלהסתכל על ההערצה, הכמיהה וחוסר האונים שלך מולי, בעיניים שלך.

לפני חודש. 23 באפר׳ 2020, 17:57

יצא לנו מאץ' בטינדר לפני כמה זמן, והתחלנו להתכתב.

לא עשית עלי את הרושם של העיפרון הכי מחודד, אני חייבת להגיד. אולי הייתי עושה לך אנמאץ' בנסיבות אחרות.

 

עמדת בדלת, בחדר המדרגות החשוך, עם מסיכה שחורה על הפנים ולקחת חצי צעד אחורה כשראית אותי.

הבעת הערצה בקולות ומילים ואיכשהו טיפה הבכת אותי. אותי. אתה. כנראה שתמיד יש הפתעות.

 

שתינו וויסקי והפשטתי אותך לאט. ממש לאט. פריט לבוש אחד אחרי השני.

קילפתי בסבלנות אריזה של מתנה.

 

קצת כאב ועוד קצת ועוד קצת יותר.

ליטפתי אותך בין כאב לכאב... שלא תדע איזה מגע לרצות יותר. שהמוח שלך ימס.

על המיטה כבר התפתלת בלי שליטה אבל ביקשת עוד בהפסקות.

אתה יפה, ממש יפה, אבל בעיניים החדשות שלי היופי שלך זהר עוד יותר. לא חשבתי שזה אפשרי.

גם לא חשבתי שתיתן לי להתקרב עם מחטים לאזורים מסויימים, זה גבול שלך. אבל לפעמים גבולות נפרצים (:

 

באמצע הסשן אמרת לי שאתה אוהב אותי.

לא הייתי בטוחה אם יצאת מהדמות או שהדמות שלך קצת קריפית. זה היה משעשע בכל מקרה.

מה שהיה עוד יותר משעשע זה שאחר כך קינאת קצת בעצמך.

 

אני אוהבת אותך (:

 

לפני חודש. 23 באפר׳ 2020, 9:33

חשבתי שאין דבר סקסי יותר מהמהמם כשהוא מוריד יתוש במכה אחת.

 

אני שונאת יתושים שנאת מוות. ממש. באופן לא פרופורציונאלי.

כשאנחנו מוצאים אחד בבית יש לנו צייד טקסי כזה - אני עוקבת, הוא בתפקיד הצלף.

לאחרונה, הוא מוריד את כולם במכה הראשונה.

One shot, one kill

 

ואז אתמול הוא נשלח לצוד אוכל וחזר עם שישים בייצים. 

 

 

לפני חודש. 19 באפר׳ 2020, 8:42

אני ממש מתרגשת להציג את הפודקאסט החדש שלנו (:
פרק ראשון עלה לאויר!
תהנו... אממ... תסבלו!

 

https://safeword.live/

 

זה דף הפייס שלנו:

https://www.facebook.com/safeword.bdsm.podcast/


 

תעשו לייק, תפיצו לחברים שמתעניינים, תכתבו לנו פידבקים (:

 

יש לי בראש המון רעיונות לפרקים הבאים.

למשל, אני רוצה שהפרק הבא יהיה על התחלות: ההתחלה שלנו, איך אפשר להתחיל, כאלה.

מה דעתכם?

לפני חודש. 10 באפר׳ 2020, 19:10

מבטיחה לענות על הרוב, ואם אני עונה, לענות בכנות.

מה שכן, יקח לי זמן, אז סבלנות.

לפני חודשיים. 26 במרץ 2020, 18:32

הקורונה הזו מוציאה ממני דברים מפתיעים.

 

שליטה, נגיד.

זה לא משהו שבא לי אוטומטית.

אני אוהבת מאוד להכאיב, אבל בדרך כלל אין לי כוח לחלקים המנטליים.

יצא שנגעתי בזה קצת בעבר, אבל זה אף פעם לא היה העיקר מבחינתי.

עכשיו אני מוצאת את עצמי מחלקת ל-א' משימות והוראות יומיות, שולחת גיפים וסטיקרים מרושעים כאילו אין מחר.

לא רק זה, אלא שזה מדליק אותי! ממש!! מדליק אותי הציות, הידיעה על הסבל שלו, ההערצה, הכרת התודה. הכל, בעצם.

אסרתי עליו לגמור ואני שולחת לו תמונות אירוטיות שלי, להקשות על חייו. זה ממש ממש כיף.

 

הסקס עם המהמם הופך לאתגרי עם הילדים על הראש 24/7, אבל אנחנו מוצאים הזדמנויות.

נועלים את עצמנו בחדר האמבטיה לקוויקי, מנצלים את הלילות, מתכננים איך נכריח את הסבא-סבתא לקחת את הילדים ונעשה סופ"ש רק שלנו אחרי שהדלתות יפתחו, כי נראה אותם אומרים לנו לא אחרי האפוקליפסה.

 

גישת ה"קארפה דיאם" היא הגישה הכללית שלי לחיים ועכשיו היא רק מתעצמת.

נראה לי שעוד אנשים עולים עכשיו על הגל, באופן טבעי.

 

אז איך האפוקליפסה שלכם?

לפני חודשיים. 17 במרץ 2020, 22:26

ק' מתאמנת איתי בקרב מגע.

אחרי שזרקתי לה כמה אמירות על ה'אימונים' שלי עם 'חברים' היא התחילה לחקור מאיפה אני מוצאת אנשים להתאמן איתם.

בסוף השיעור האחרון נפתחתי איתה והתגובות היו מאוד חיוביות על סף הנלהבות.

שלחתי אותה לקרוא בכלוב והזמנתי אותה למפגש הבא עם א', שרטט רק מהמחשבה על זה שאצרף מישהי חדשה ואדריך אותה, דרכו.

זה בהחלט היה רטט מוצדק (:

 

הסטינג היה טיפה מוזר, אבל כייפי.

אפוקליפסה, החלפת מקום ברגע האחרון (אנשים שמשכירים חדרים לפי שעה ועושים פרצוף על זה שבאים 3, מי אתם?), לבוש סופר סקסי של שתינו, מקום מהמם וענק שגרם לכולנו לרצות שיוכרז עוצר ונצטרך להתקע שם לנצח... כאלה.

 

אחרי קצת קאווה והסבר קצר על SSC, סייפוורד, שיטת הרמזור וכו' אמרתי ל-א' להוריד חולצה והתחלנו לפוצץ אותו באגרופים (עם כפפות!) לכתפיים.

זה בטח היה מהמם מנקודת המבט שלו כי הוא סובב את הראש מצד לצד להסתכל על החיוכים שלנו.

עברנו לבעיטות, שלספוג אותן זו אחת היכולות היותר מרשימות שלו.

אחרי די הרבה בעיטות, ק' שאלה אותו אם אפשר לתת קצת יותר חזק ואז קיפלה אותו על הריצפה. זה היה מאוד יפה.

 

היו לנו שני גלגלים, אמרתי ל-א' להתפשט והתחלתי לשחק עליו עם אחד מהם. אחרי כמה דקות ק' הצטרפה.

ציירנו עליו המון המון נקודות. ק' היתה ככ מחושבת שבאופן אינסטינקטיבי היא בדקה על עצמה כל דבר שניסינו!! בלי שאמרתי לה שזה מה שהיא אמורה לעשות!!

זה בא לה טבעי. מה שהיא לא יכלה לנסות על עצמה, אני ניסיתי עליה, למרות שעל בד זה לא בדיוק אותו הדבר כמו על העור.

 

בשלב הבא הסברתי לה על האיזורים הבטיחותיים להצלפות והתחלנו לבחון את כל אחד משבעת השוטים/ קרופים/ קיינים שלי ושל א' תוך כדי ציחקוקים. היה מעולה.

ק' הכי נהנתה משוט הזנבות מעור שלי, והשאירה כמה סימני ליפוף מרשימים איתו על הגב של א'.

היא אמרה שהיא גם מאוד מתחברת לסטירות... אין מה לומר, הייתי גאה במתלמדת המהממת שלי.

גם א' היה מאוד מאוד מרוצה, שלא לומר מוצף.

 

בשלב הבא עברנו לחדר שינה, קשרנו את א' למיטה וטיפטפנו עליו שעווה, שיהיה מעניין.

איכשהו החלק בו ניקינו אותו עם מגבונים כשהוא קשור היה לא פחות מדליק... משהו בהחפצה, אני חושבת.

 

המשכנו להצליף בו מכל הכיוונים, עשינו לו סיביטי עם גלגל, הקפאנו אותו עם קרח ואז עשינו לו ספנקינג על רטוב (הקרח היה רעיון של ק'!!, איזו גאווה!!!!!) ועוד... עד שהוא כמעט התפרק.

חזרנו למטבח לאכול משהו ואוששתי את א' עם ברכיות ובעיטות למפשעה. זה תמיד מעורר.

 

בדרך חזרה אמרתי ל-א' שאם היה אפשר להקליט את החוויה הזו מתוך התודעה שלו ולמכור, זו היתה חוויה מאוד מאוד שווה.

זה אפילו לא היה מימוש של פנטזיה, כמו שזה היה החומר ממנו עושים פנטזיות. היה מדהים.

 

עוד לפני 9 בבוקר ק' שאלה אותי מתי הפעם הבאה.

ברוכה הבאה לג'ונגל, ק'!

מזל שהספקנו להפגש לפני שהתחיל הסגר.

לפני חודשיים. 6 במרץ 2020, 11:39

א' הוא לא בדיוק הטייפקאסט הפיזי שלי אבל נפגשנו לפני שבוע לבירה ידידותית והיה קליק.

עדיין לא ברור לי מה גרם לי לשנות את דעתי... ההשערה שלי היא שזו הגישה החיובית הקלילה שלו בשילוב עם מוח חד.

הוא לא שאל שאלות מטומטמות, לא הייתי צריכה להסביר דברים פעמיים, הוא הבין רפרנסים ונתן כאלו משלו, השיחות איתו זרמו והוא הקשיב באמת, שזה לא מאוד נפוץ.

לא הייתי צריכה להפעיל את כוחות העל שלי כדי לפקס אותו. בקיצור, כיף.

 

הסשן התחיל בקצת אגרופים לכתפיים ולבטן ובבעיטות, ככה כדי להגיד שלום.

הוא עמד בבעיטות באופן מפתיע! רוב האנשים הופכים למשהו נוזלי על הריצפה אחרי כמה, אבל לא הוא.

 

אמרתי לו להתפשט ולהכנס לאמבטיה. הוא טיפה נבהל מגודל המחט (וונפלון ירוק!! זה בקטנה!) והוורידים שלו חייכו אלי (:

דם זה משהו אחר מבחינתי. זה פטיש, לא סאדיזם.

אני נהנית מההתרגשות והפחד של הצד השני, כן, אבל זה לא מאוד כואב.

דם ומחטים זה גבול עבור רוב האנשים, אותי זה מדליק. ממש. אפילו רק להסתכל על הציוד.

 

אי אפשר להגיד שלא ראיתי את זה בא, כי הוא אמר שמדליק אותו לנסות, אבל כשהוא אמר משהו על התחושה של הדם החם שמטפטף על היד שלו ידעתי שהוא אול-אין.

זה מאוד הפתיע אותי... רוב האנשים לא בענין ומי שכן, עשה את זה בשבילי.

אף פעם לא קרה לי שמישהו נדלק מזה כמוני, או אפילו קרוב.

מרחתי לו את הדם על הפה, הפנים והחזה ושנינו זרחנו.

זה היה מהמם. דם זה דבר כל כך יפה.

 

עברתי ל-CBT מחטים. להערכתי זה יותר מפחיד מכואב אבל מכיוון שאין לי את החלקים האלה בגוף אני לא באמת יודעת.

עוד מחט ועוד מחט... הוא לא עצר אותי ולא היה קרוב לזה.

כל מחט שנכנסה דיגדגה אותי מבפנים.

המשכתי עד שכבר לא היה ממש מקום, שיחקתי איתן קצת ואז הוצאתי את כולן אחת אחרי השניה.

 

אחר כך עברנו לחלקים ה"רגילים " יותר של הערב - גלגל, קרופ ושוט.

הוא הביא אביזרים מאווווד כואבים (אני חייבת גם כאלה, תכלס).

הייתי כבר כל כך נלהבת שלא הצלחתי להתחיל בהדרגה.

כאב לו מאוד והייתי צריכה להזכיר לו את שיטת הרמזור באמצע, למרות שקצת הצטערתי על התזכורת (מה צהוב עכשיו, שקט! :)  ).

אני מגרגרת רק מלהזכר בזה.

היו הפסקות קצרות בארבע שעות (!) האלו בהן הוא עשה לי עיסוי מפרק בגב, מאוד לא אופייני להתנהלות שלי בדרך כלל, אבל איכשהו זה עבד.

 

לחלק האומנותי של הסשן ( AKA CBT ) הוא כבר הגיע די מפורק, אבל העריך את הצחוק הסאדיסטי שלי וסבל בשבילי עוד ועוד. ואז עוד.

היה מדהים. OMFG.

לפני 3 חודשים. 25 בפבר׳ 2020, 17:41

שיר חמודי כזה, אפל בקצוות :)

 

.be