ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פחד, כאב וכנות

לפני שנה. 15 במאי 2022 בשעה 11:35

אני מרשה לך לאסוף אותי ב-6:00 מהבית. זה די משוגע מבחינתי אבל יש זמני נסיעה שצריך להתחשב בהם ודברים מסוג זה.

אנחנו נוסעים לדרום. אתה נבוך, אני נמרחת במושב הנוסע ומדי פעם שמה רגל על הדשבורד. לא להרבה זמן... שתוכל להתרכז בנהיגה.

 

אתה מתכנן לאן מטיילים, אתה מכיר את המדבר טוב יותר ממני ואני לא רואה סיבה לא לנצל את הידע שלך, כמו כל דבר שיבוא לי בך.

אבל קודם כל תכין לי קפה.

קפה שחור, מבושל, עם הל. אפשר טיפה סוכר אבל לא חובה. ומשהו לאכול... פירות וגבינות יעשו את העבודה, אבל אני אפילו אזרום על עוגיות או איזה סנדוויץ', רק בגלל שאני במצברוח ככ טוב.

 

אנחנו מטיילים. הולכים מלא, אתה סוחב לנו את המים והדברים כמובן, אני מעדיפה לטייל בלי תיק על הגב.

אני גם מעדיפה להכנס למעיינות בעירום, לצוף על הגב בעיניים עצומות.

תיכנס גם כי אני רוצה להטביע אותך ולצחקק קצת. או הרבה.

אני יושבת על סלע ליד המעיין ומושיטה לך את כף הרגל שלי,  שתמצוץ לי את הבהונות, בזמן שאתה מסתכל עלי מלמטה.

אני תופסת לך את הראש מהשיער ומובילה אותו לאט לאורך הרגל, עד למעלה.

אתה לא מאמין למזלך הטוב אז אתה קצת חזק ומהיר מדי, אבל הסטירה מאפסת אותך די מהר.

בוא ננסה שוב. בעדינות. רק תוציא לשון ואני אזוז עליך. יופי, בדיוק ככה. עוד.

 

אחרי הטיול אנחנו נוסעים לאיזו נקודת תצפית מהממת ואתה מכין לי בשר.

אחרי כל הדיבורים שדוברו ביננו על אוכל אתה מאוד לחוץ.

לא רוצה לאכזב, משתוקק להנאה שלי מהאוכל שלך. אני יושבת ומסתכלת עליך מכין דברים. אתה ממנגל די במיומנות, אני חייבת לומר.

אתה מוזג לי יין ומנשק לי את כפות הידיים. אני מחייכת, מלטפת אותך על הראש ונותנת לך לעבוד בשבילי. קדימה, תאכיל אותי.

 

טעים לי ממש, אני מכרסמת שאריות מהעצמות.

אתה ככ שמח שאני מרוצה ואני שמחה גם מהשימחה שלך, לופ של שליטה עם טעם של דם ושומן בפה.

בדיוק מסוג הסיטואציות שגורמות לי לעצום עיניים ולשקוע בעונג שלי עוד כמה פעמים.

אתה מנסה להודות לי על כל פעם אבל באמת, קשה לספור.

 

אנחנו מגיעים למלון ואני מנצלת כל הזדמנות להשפיל ולהביך אותך (קצת) בפני אנשי צוות.

אני מרשה לך לסחוב לי את הדברים ואתה מודה לי, בצדק.

לעומת זאת, אני ממש לא מרשה לך להזמין לי עיסוי... זה התפקיד שלך. תעשה עבודה טובה, כי הלכנו מלא ולא בא לי להתפס מחר.

 

אני לא יכולה לומר שאני עפה על סאונות, אבל ד"ר הוברמן אמר שזה מקפיץ את הורמון הגדילה אז זה מה שהולך לקרות.

קח לנו 20 דקות ושב על הריצפה מתחתי. אני רוצה לטפטף עליך וכן, אני מרשה לך ללקק את הטיפות.

 

בריכת האינפיניטי נראית ממש טוב ואני אגרום לה להראות אפילו טוב יותר.

למרות שבגדי הים הרגילים שלי מכסים כמעט כל מה שאפשר (ככה זה אצלנו, הערפדים) התאמצתי למצוא משהו מינימליסטי במיוחד וכבר אחהצ ומרחתי 3 שכבות של SPF50, אז עם קצת מזל אולי לא אהפוך לאבק.

אתה כמעט מתפוצץ מגירוי אסתטי, שלא לדבר על הקונספט כולו.

אני רואה את הגלגלים שלך במוח זזים ומייצרים את ההבנה שאתה אכן כאן, איתי. שזה לא חלום אלא הדבר האמיתי.

אתה יודע מי אתה כאן ומה התפקיד שלך והבהירות הזו מפרקת אותך יותר מכל אביזר.

 

זה זמן טוב ללכת לחדר שלנו, לפרוס את כל הצעצועים שהבאתי על השידה, להמחיש ולכתוש את ההבנה הזו לתוך הבשר שלך.

אתה הולך לסבול ולהנות עוד הרבה. שעות. עד עכשיו זה היה רק חימום.

 

sub_t​(נשלט) - אווו...איזה טיול ..
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י