פחד, כאב וכנות

אני לא טקסט פוליטי. זה לא עובד לי, הכאב והמאבק הלאומי הזה. לא שאין לי דיעות אבל אני לא שם.
בגדול, כי זה כואב לי מדי.
בקטן, כי אני לא רוצה שיכאב לי ואני נהנית להנות.
אני רוצה להרגיש חיה.
כי אם לא, אני מתה. מלחמה לא מלחמה. זה ככה פשוט.
אני מוצאת את עצמי בוכה כל כמה ימים, אבל גם במצבים אחרים לגמרי.
מצבים זוהרים. זיקוקים. טיל מתפצל. כזה.
בקטע טוב.
יש הרבה קטעים טובים, האמת.
הסדר היה מצחיק ומוצלח בקטע אחר.
אני סופר גאה בעצמי על הבחירה שלי במהמם. זה טוב שיש דבר כמוהו באיזור. בלי הסקס איתו, העולם היה נראה אחרת.
והחמודה.
רק לחשוב עליה עושה לי
דברים.
ויש לי אופטימיות זהירה שבסוף האביב כן יבוא. חייב להתחמם פה מתישהו. ככה זה בישראל.
חם טילים.