פחד, כאב וכנות

אני יודעת שההערצה באה לך טבעי. אתה אומר את זה. אתה יורד לבירכיים המפורקות שלך ומנשק אותי, שם את הפנים שלך עלי, מעריך את היופי והרכות.

זה לא משהו שיש לי עם אף אחד אחר.

אני משעינה אותך על הקיר וצובטת הפטמות שלך יותר ויותר. הכאב שלך מדליק אותי ואני מתאמצת להמשיך להיות קשובה ולא לשקוע בהנאה הסדיסטית שלי.

אני עוברת בין ספנקים לקרופ ולקיין (שלא עושה כמעט רעש!!! הילדים ישנים...) , נשיכות וצביטות במקצבים שונים.

אתה סובל כל כך יפה. בכלל, אתה כל כך יפה. הגוף המושלם שלך פרוס על המיטה, מדי פעם אתה ממלמל "עוד" בתגובה למבט הבודק שלי.

אני יודעת שאתה כבר בחלל, מרחף על הכאב ורוצה להמשיך, אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי וגולשת לפסים יותר ויותר מיניים.

בכל זאת, אתה שלי ואני אעשה איתך מה שאני רוצה.

אני אוהבת אותך.