לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לשים את הקלפים על השולחן

כנער מופרע התנסתי בלא מעט ריגושים, את בחירת ליבי בחרתי בגלל התמימות, המסירות והאהבה שלה.
לאחר חמש שנות נישואין הרגשתי שאישתי כבתה לי, ששיגרת היום, הילדים והבית-עבודה-בית פשוט דרדרה לנו את חיי הסקס לתהום (או בעצם לניקוז במקלחת..)
הבלוג הזה נכתב בעקבות בלוג שקראתי וגרם לי לעשות שינוי בחיי..
מקווה שהקריאה תהיה מהנה ותגרום למי שנמצא במצב זהה לקום ולעשות מעשה שיציל את מערכת היחסים שלו.
לפני 6 שנים. 25 ביוני 2018 בשעה 23:57

(המשך...)

חזרתי הבייתה אחרי שכל הדרך הרגשתי בין הרגליים נמר פרא שמשתולל אחרי שהכניסו אותו לראשונה לכלוב, אישתי כבר הייתה ישנה.. מאחר והנסיעה הייתה ארוכה נראה שהנמר התעייף ונכנע לכלוב.

החלטתי לישון כבר עם החגורה החדשה ולחוות את החוויה של הלילה כאשר אני נעול..

בלילה התעוררתי מספר פעמים כתוצאה מניסיונות כושלים להגיע לזיקפה, נלחמתי במחשבות, הרגעתי את המצב וחזרתי לישון.

בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל.. שוב מכאב חד בין הרגלים.

הורדתי את החגורה החבאתי אותה שחלילה אישתי לא תחשף אליה ותקבל לי התקף לב וניכנסתי להתקלח.. שוב מקלחת אוננות עם אורגזמה חזקה שלא חוויתי כבר הרבה זמן.

את המפתח שמתי על הקומודה של אישתי בפינה והערתי בעדינות את כולם לעוד יום שגרתי..

כשיצאתי לעבודה אישתי ראתה את המפתח..

 "חלמתי שאפשר למות מזה" 😂😂😂

חלק מההתמודדות עם אישה ונילית שאין לה מושג... אם רק היית יודעת...😎.

אחרי מתיחה קצרה הסברתי לה שזה לא עלי ושצריך להסתגל לזה בהדרגה בצהריים היא כבר התחילה להשתחרר יותר..

 

כך פחות או יותר נראים ההתכתבויות במהלך כל היום..

אני, שבדרך כלל בקושי עונה לה לטלפון במהלך יום העבודה פתאום מוצא עצמי שולח לה הודעות בכל שעה ובעצם מתכתב איתה כל היום... וזה עוד לפני שאזרתי אומץ ללכת עם החגורה לעבודה..

 

בימים הראשונים החלטתי עם אישתי שאני אשים את החגורה לפני המקלחת ואוריד אותה בבוקר.

ככה יצא שבמשך שלושה ימים לא גמרתי (השיג אדיר ותחושה של הורמונים משתוללים בגוף גרמו לי להרגיש שוב כמו נער מאוהב...)

 

אחרי כמה ימים הרגשתי שאני מוכן להתקדם ולאחר הלילה עם החגורה החלטתי ללכת איתה כל היום, את המפתח השארתי כמו תמיד על השידה שלה.

זו הפעם ראשונה שבאמת אני נעול בלי מפתח זמין.

התחושה נפלאה והמחשבות על אישתי שמחביאה לי את המפתח התרוצצו לי כל היום בראש.. כמובן ששיתפתי אותה בחוויה וברגשות והגעגוע שמציפים אותי באופן בלתי סביר..

בנקודת הזמן הסו היא מתחילה להבין את ההשלכות של החגורה והעוצמות של המפתח...

בערבים אחרי שהילדים נרדמו דיברנו הרבה על הנושא.. על התחושות, המחשבות במהלך היום, הרגשות שלי אליה שמתעצמות, ההורמונים שמציפים אותי וגורמים לי להתרגש ממנה כאילו מדובר שוב בדייט הראשון ובחוויה של החיזור אחריה.

השתדלתי לפתוח את כל הקלפים.. לתת לה תחושת נוחות ופתיחות.

לתת לה כלים להתמודד איתי..

הסברתי לה שהשינוי שהיא מרגישה בי הוא בגלל הכוח של המפתח וכשהיא תרגיש מוכנה היא יכולה לקחת את המפתח שמונח לה על השידה.

אמרתי לה שהפנטזיה שלי מכילה רק חוק אחד.... מה שאת רוצה, מתי שאת רוצה!!! 

היא חייכה חיוך מרוצה וחצי מרושע.. תיזהר, אתה עלול להתחרט על זה. אמרה בקול חושני ומבט חודר.

אני יודע עניתי, וכשזה יקרה חשוב שאת תהיי חזקה, דעתנית ואסרטיבית מספיק כדי לא להיכנע למניפולציות ריגשיות וסחטנות שאני אפעיל כתוצאה מכך..

אני מסכים לך להזכיר לי את זה בעתיד כשאהיה חרמן וארצה את המפתחות בכל מחיר.

-אבל איך אדע איפה עובר הגבול? 

הגבול עובר בדיוק היכן שתציבי אותו..

אם ארגיש שאני לא מסוגל יותר אז יהיה לנו קוד.. אגיד לך שזה מצב חירום ושאני חייב להשתחרר.

כל עוד לא אמרתי שזה חירום, את קובעת את החוקים.

שוב חיוך זדוני על פנייך..

-אני מתחילה לאהוב את הרעיון..

אך בינתים המפתח ישאר על השידה.. בינתיים זה עדיין שלך..

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י