שוב נרדמתי בסלון, היא לא אוהבת את זה וכנראה שעוד יהיו לזה השלכות..
העניין הוא אחר, עברתי לטבעת בינונית, קטנה יותר.
התעוררתי מניסיון להגיע לזקפת בוקר, כמובן ללא הצלחה! הפעם זה כאב...! כאב ממש!
הטבעת לוחצת על בסיס האשכים והכלוב מגדיר באופן ברור וחד משמעי את גבולות הגיזרה!
הוא נלחם כמו נמר! לא מוותר! רוצה להתפרץ החוצה ולהגיע למימדים שלו, המלחמה קשה ואני מגיע לסף כאב חדש נושק למקסימום שאני יכול לשאת. היא איבדה את המפתח, זה אמיתי! אתמול חיפשנו כל הערב וניסינו לשחזר את הצעדים שלה ללא הצלחה.
יש עוד מפתח, מפתח חירום בקופסה שצריך לנפץ בכדי להוציא אותו..
אני כמעט עושה את זה וברגע האחרוו מזכיר לעצמי כמה שאני גבר ושזה מה שרציתי, מזכיר לעצמי שאסור לי לאכזב את עצמי... ואותה.
נחלם פסיכולוגית ומנסה לרגום לו להרגע!
דקות ארוכות של התמודדות ואני מתחיל להרגיש הקלה, הוא מתחיל להיכנע.. להפנים את המצב, לקבל את גבולות הגזרה שמכתיבים כלוב הברזל והטבעת הבינונית (את הקטנה כרגע אני שולל על הסף!).
הוא מתמסר וחוזר למימדים של חתול מבויית.. הדרמה נגמרה, הפעם זה נגמר בשלום.
היא צריכה להיכנס לדגל אדום מחר, ולי עוד צפוי עונש של יומיים על שינה בסלון.
סיכמנו גם שבדגל אדום יש עוצר יציאות...
מפחד להעיר אותה.. מרגיש שאני על הקצה.. המחשבה שאני אצטרך לעבור את זה בכל בוקר בשבוע הקרוב מלחיצה, אני רוצה להשתחרר..
כדאי שאעזוב אתכם וארוץ לעשות לה מסאז...
אעדכן, מקווה שתמצא האבדה כדי שלא נשבור את קופסת החירום ויותר מזה, מקווה שהיא תוותר על העונש..
בוקר טוב...יום טוב!