אז אחרי שבוע עמוס מוצא את הזמן להמשיך (תודה על התמיכה בבלוג ובפרטי ועל המעקב שלכם והדחיפה להמשיך ולעדכן...)
אז למרות התחנונים לא להשאיר אותי נעול בטבעת לוחצת (גודל בינוני) ולמרות המסאז בבוקר היא עדיין כעסה על זה שנרדמתי בסלון..
-אתה הכנסת את עצמך לסיטואציה הזו, היא אמרה והוסיפה.. הסקרנות שלך, עם חוסר האחריות שלך להירדם בסלון למרות שאמרתי לך שיש לזה השלכות הביאו אותך למצב כזה שאתה בעונש יומיים עם מה ששמת על עצמך, אני צריכה לקבל מחר וגם את זה ידעת!
-ככה שבאופן עקרוני יש לך שבוע לעשות חשבון נפש אם זה משתלם לך להשאיר אותי כל הלילה לבד.
את המפתח עוד לא מצאנו ככה שבכל מקרה בשביל לפתוח את זה אני צריך לשבור את קופסת החירום ואני ממש לא רוצה.
היום הראשון היה לא פשוט, כל ניסיון להגיע לזיקפה הוביל לכאבים בבסיס האשכים ומלחמה פסיכולוגית לגרום לו לוותר על הניסיון להרים ראש.
עם חלוף הימים התחלתי להתרגל ולהשלים עם הלחיצה ההדוקה ולהדחיק את היצר.
מקפיד על שימון פעמיים ביום, בבוקר ובערב. אחרת הכלוב גורם לפציעה.
ממשיכים לחפש את המפתח הנוסף...