לשים את הקלפים על השולחן

שבועיים שלא הייתי נעול, קיוותי שהיא תדרוש שאנעל את עצמי או לפחות תבקש..

זה לא קרה למרות שאני יודע שהיא מצפה שאנעל את עצמי ואתן לה את המפתח.

לפני יומים רבנו על איזה שטות כלשהי..

לא החלפנו מילה כל השבת, חיים בבית כמו זרים ומדברים ענייני רק כשחייבים ושזה נוגע לילדים.

אני לא יודע איך להתקרב אליה במצבים כאלו, היא יוצרת מתח שאפשר לחתוך בסכין.. מפחיד משהו.

זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה זה מורגש!

מסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות היא לא מהטיפוסים הצעקניים והקולניים והיא מאוד שומרת על הכבוד בנינו גם במצבים כאלה.

צפינו בטלויזיה ואני נכנסתי להתקלח, נעלתי את עצמי ושמתי את המפתח על השידה בתקווה שמשהו יתעורר..

מקלחת ארוכה מלאה במחשבות והתרגלות לנעילה אחרי שבועיים של חופש..

כשיצאתי היא הייתה במיטה, נראה שעוד לא נרדמה..

המפתח נעלם :)

מתלבש ונכנס למיטה, מתקרב אליה לאט ומנסה להיצמד.

היא מזיזה אותי ומגיבה בחוסר עניין.

לא מוותר ומנסה שוב ושוב להתקרב והיא משחררת "נו,דיי!" צורם..

מבולבל... מה עושים עכשיו!?