לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לשים את הקלפים על השולחן

כנער מופרע התנסתי בלא מעט ריגושים, את בחירת ליבי בחרתי בגלל התמימות, המסירות והאהבה שלה.
לאחר חמש שנות נישואין הרגשתי שאישתי כבתה לי, ששיגרת היום, הילדים והבית-עבודה-בית פשוט דרדרה לנו את חיי הסקס לתהום (או בעצם לניקוז במקלחת..)
הבלוג הזה נכתב בעקבות בלוג שקראתי וגרם לי לעשות שינוי בחיי..
מקווה שהקריאה תהיה מהנה ותגרום למי שנמצא במצב זהה לקום ולעשות מעשה שיציל את מערכת היחסים שלו.
לפני 8 שנים. יום שבת, 11 באוגוסט 2018 בשעה 21:53

שבועיים שלא הייתי נעול, קיוותי שהיא תדרוש שאנעל את עצמי או לפחות תבקש..

זה לא קרה למרות שאני יודע שהיא מצפה שאנעל את עצמי ואתן לה את המפתח.

לפני יומים רבנו על איזה שטות כלשהי..

לא החלפנו מילה כל השבת, חיים בבית כמו זרים ומדברים ענייני רק כשחייבים ושזה נוגע לילדים.

אני לא יודע איך להתקרב אליה במצבים כאלו, היא יוצרת מתח שאפשר לחתוך בסכין.. מפחיד משהו.

זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה זה מורגש!

מסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות היא לא מהטיפוסים הצעקניים והקולניים והיא מאוד שומרת על הכבוד בנינו גם במצבים כאלה.

 

צפינו בטלויזיה ואני נכנסתי להתקלח, נעלתי את עצמי ושמתי את המפתח על השידה בתקווה שמשהו יתעורר..

מקלחת ארוכה מלאה במחשבות והתרגלות לנעילה אחרי שבועיים של חופש..

כשיצאתי היא הייתה במיטה, נראה שעוד לא נרדמה..

המפתח נעלם :)

מתלבש ונכנס למיטה, מתקרב אליה לאט ומנסה להיצמד.

היא מזיזה אותי ומגיבה בחוסר עניין.

לא מוותר ומנסה שוב ושוב להתקרב והיא משחררת "נו,דיי!" צורם..

 

מבולבל... מה עושים עכשיו!?

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י