לשים את הקלפים על השולחן

יום ההולת שלי היה לפני שבוע, אישתי סגרה לנו סופש בבית מלון עם מרפסת על הים.

הילדים אצל ההורים והסופש היה מענג.

אחרי ערב סוער יצא לנו שוב לדבר על הצעצוע הזה ששינה לנו את הזוגיות, היא מבחינתה עדיין לא מוכנה להחשף אליו אבל מאוד אוהבת את ההשפעה שלו עלי.

"מה, אני לא מבינה.. זה לא מציק לך? לא מגרד? בעבודה אתה לא מובך בישיבות? לא חושש שיגלו? שמישהו יראה?"

צוחק ונותן לה תשובות כלליות ומתחמקות, האמת? שזה כבר הפך להיות חלק ממני.. איכשהו עברתי את המשוכה הזו והתרגלתי לזה.

היא ממשיכה עם שאלות תמימות:

"ומה, אתה לא יכול לפנק אותי בלי זה? אתה לא חושב עלי כשאתה לא נעול? אז אם משהי אחרת הייתה נועלת היית חושב עליה במקומי?"

אני לא מבין לאן היא חותרת..

-"הסברתי לך, כל המסירות שיוצאת ממני והרצון לפנק אותך.. זה הקסם של המפתח.. זה משחק של טוב אני נעול אז אני אפנק.. זה פשוט יוצא החוצה. עצם המניעה גורם לי לרצות לחזר, לפנק, לשלוח הודעה, להפתיע.. בכל פעם שהוא מנסה להתרומם כדהוא נעול הוא נזכר בך, שהוא שייך רק לך, שהוא תלוי בך וזה מוציא ממני את כל הדברים האלו שאת נהנת מהם.."

"תעשה לי מסאז..." היא מבקשת בעדינות..

-"מאמי... 02:00 בלילה, מה עכשיו? מחר.." אני משיב לה כמו גבר טיפוסי אחרי פעילות מרובה.

"אם היית נעול לא היית עונה לי ככה" 

-"יש מצב" אני עונה לה בעייפות.

"מזמן לא היית נעול"

-"כולה שבוע"

"זה מזמן... כשנחזור הבייתה אתה נועל את עצמך! אתה עוד תצטער על התשובה הזו, יש לך הזדמנות שניה לעשות לי מסאז"

בחוסר חשק אני מזכיר לעצמי שאני רוצה אותה מלכה וקם לעשות לא עיסוי...אחרי 5 דקות היא מפסיקה אותי.

"עזוב, אין לך חשק ואני לא נהנת כשאתה לא משקיע.. לך לישון, מחר בערב אתה תנעל את עצמך ואז אני אקבל מסאז מכל הלב.. לילה טוב"

מבלי לחשוב פעמיים הסתובבתי ונפלתי לשינה עמוקה.

מיד כשחזרנו היא אמרה לי שוב

"אמרת שאם אני רוצה אני אדרוש, דרשתי.. נעלת?"

-"אמ... מה? לא.. מה עכשיו מאמי...?"

"עכשיו תנעל..."

עבר כבר שבוע מאז.. וכן, חזרתי להיות קשוב ומשקיע.

אנחנו צוחקים על זה וקוראים לזה בשם ונילי.. "מפתח הקסם".

אז התחלנו את locktober שבוע מאוחר יותר והוא לא יוצא לי מהראש..

מתלבט אם לשתף אותה בזה או שמה זה מוקדם מידי בשבילה..

ואולי אני עוד אתחרט על האתגר הזה!? הצעצוע הזה הוא לא משחק.

מכאן, פונה לחוכמת ההמונים...