לשים את הקלפים על השולחן

טוב, למען האמת עבר הרבה זמן ואני לא יודע איפה להתחיל בכלל....

את לוקטובר עברנו בהצלחה, 31 ימים שלמים של נעילה ללא שיחרורים בכלל!

ב 31/10 הרגשתי נמרץ, ידעתי שהגיע הזמן ושהשחרור מעבר לפינה..

בערב הרדמנו את הילדודס מוקדם התקלחנו וכשהיא יצאה מהמקלחת חיכיתי בחדר, הלדקתי נירות ריחניים, סידרתי קצת ושמתי על השידה את הקרם שהיא אוהבת..

היא יצאה מהמקלחת ונראתה כמו מלאך עם המגבת והשיער הרטוב, היא ראתה את החדר ואת המאמץ שעשיתי והתחילה לצחוק..

אני מעריכה את היוזמה שלך, אבל איפה היית כל החודש? איפה היוזמה הזו הייתה?

כל החודש לא הצעת לי עיסוי, וגם כשביקשתי, התחמקת!

לא כתבת הודעות יפות ומפתיעות במהלך היום,

לא יזמת לי הפתעות,

לא סידרת או הבעת סימני אהבה וגעגוע..

חבל, באמת שיכל להיות לנו מעניין הערב..

אני יודעת שאתה חשבת שזהו, עברת את החודש שלקחת על עצמך ושעכשיו נהייה קצת יחד, אני חושבת שעוד לא הגיע הזמן, אמרת שזו החלטה שלי, שלוקטובר הוא חודש של נעילה עם הרבה יוזמה ופינוקים מהצד שלך ולא הרגשתי את זה ממך.. לא נהנתי מהחודש הזה שאתה הבטחת שארגיש בו מלכה!!

אני אחליט מתי אתה תשתחרר, אלה המילים שלך..

לאור ההתנהגות שלך כל החודש, אני חושבת שאתה עוד לא שם!

אבל התחלת יפה, התחלה שהייתה צריכה להתחיל לפני כמה שבועות.. הערב תפנק אותי עם עיסוי כמו שאני אוהבת..אבל לצערי הערב לא יהיה מעבר לזה שום דבר. 

אני יודעת שציפת, אבל גם לי היו הרבה ציפיות ממך החודש..

 רק עכשיו אתה יוזם ואני באמת רואה את זה, אני רוצה להנות מזה עוד.. אני יודעת שקשה לך אבל אתה נשאר נעול עד שאחליט!

בוא מאמי, תראה לי כמה בא לך באמת להשקיע ולפנק אותי עכשיו...