על הקצה

בני היקר, זה אבא ז"ל.
קפצתי לבקר, סתם ככה בגלוב שלך, לאחר תקופה ארוכה שלא באתי בחלום.
לא יצא לי להגיד לך, אבל גם אני מצטער שעזבתי ככה, לפני חמש שנים, בהתראה יחסית קצרה. היתי יכול להמשיך עוד קצת (מי לא רוצה), אולי היתי הולך עם איזה חיוך קטן, ולא בתחושת מרמור והחמצה כל כך גדולה.

לפני הכל, רציתי להגיד לך, אבל ברצינות: אין לך מה לעשות?! לכתוב על כל כך הרבה דברים, לחשוף ככה הכל ?! תהיה רציני, תשקיע בילדים, במשפחה, בעבודה, תמצא חברים רציניים (אמיתיים) בעלי השפעה, תקשור קשרים (ולא במובן שאתה מפרש) תבקש שיציבו אותך בתפקיד בחול, תיסע לכמה שנים.
אני לא מבין מה אתה מוצא בכל ענינינים האלה של השליטה?!
זה יבוא לבד, עם הזמן, ואם לא, מה אתה צריך את זה בכלל?!
לא לימדתי אותך לא לבטוח באף אחד? מה אתה כותב את כל הדברים האלה?!
יש אנשים רעים בכל מקום ולא משנה אם אתה כותב ציזבטים או אמת, בסוף זה ישמש נגדך. האשה אולי תראה, ובכלל אין לדעת.

בקשר לשליטה, שאתה כל כך מדבר עליה.
תעשה לי טובה, אל תהיה כל כך קשה עם עצמך.
תראה אותי, רציתי לשלוט באמא, רציתי לשלוט בגורלי, רציתי להיות אדם מוערך, מכובד, רדפתי אחרי הכבוד והוא ברח.
תבדיל בין מה שחשוב ומה שלא, ואם אתה בכל זאת רוצה כל כך להשיג משהו, דע שאתה צריך לבחור לך דברים יותר רציניים מהבלוב הזה.

אתה בקשר עם אמא? (ימח שמה) אולי תדבר איתה יותר, תתרכך קצת, תסלח לה.

אתה בטח יודע מה אתה עושה. לא תמיד הבנתי מה עומד מאחורי הדברים שאתה עושה, אבל בסוף נראה שהדברים הסתדרו לך, ואתה בכל זאת שולט בענינים.

אולי בכל זאת תמחק כמה דברים שכתבת? יש דברים לא יפים, באמת! זה לא מכובד.
לפחות תמחק דברים ישנים, ככה שלא יוכלו ללמוד עליך יותר מידי.

אל תשתה קר, אל תאכל בחוץ, תלבש חם ותקפיד לשים כובע בשמש, זה מאד מסוכן (אולי פעם אחת תקשיב לי בכל זאת?).

טוב חביבי, רק עברתי פה ואני בדרך לסידורים אחרים,
היתי רוצה לבוא יותר בחלומות שלך, לספר לך סיפורים, דווקא יש לי הרבה לאחרונה.


אני מאד מתגעגע, נשיקות, באהבה
אבא שלך