הופתעתי לשמוע על הפרויקט המענין בו ישבו אמנים ואישי ציבור בתא מבודד וחשוך, על דרגש עץ, כל אחד שעה, לאת הזדהות עם גלעד שליט.
על זה אבא שלי ז"ל היה אומר "אין לך מה לעשות?" ובטח היה מוסיף בליבו "מה יש לך איזה ענין סאדו מאזוכיסטי?"
מענין אותי לדעת אם לאותם אמנים ואישי ציבור יש איזה קטע סאדומזוכיסטי - כי זה באמת כותרת, או שסתם בא להם להביך את הממסד (זה כבר לא ממש כותרת, במיוחד לאחד מאישי הציבור הבולטים בפרויקט שהביך את הממסד ברמות בינלאומיות חוזרות ונשנות עוד כשהיה חלק ממנו).
אני מודע לכך שמדובר בסוגיה רגישה, שלא מומלץ לעשות ממנה צחוק. אבל חייבים להודות שקצת נמאס מיחצנים ואקטיביסטים שצובעים את דפי האינטרנט בקמפיינים שדופים ובעלי ראיה צרה ומוגבלת. נמאס לראות פעילים שמרססים בגאווה (על הבתים, גדרות, בדרכים בין עירוניות ובנופים בתוליים) את שמו של המסכן.
"זה מחיר פעוט לרסס לכם על הבנין, על השלט, על הדיונה בדרך לאילת" יאמרו, "הרי הבחור סובל יום ולילה, ואצלכם הכל דבש" - ויביאו לכם בקטנה, כדי שתבינו איך זה לסבול.
לרכב על הגל ועל התופעה זה קל – אמן שנותן יד לתופעה מצטרף לטרנד, מקבל פירסום, ולו במחיר פעוט של לשבת שעה קלה בחדר חשוך ולדמין איך יעטפו אותו בזרקורים כשיצא ואיך יקבל רגע של חסד כשיספר איך הוא נגע בגלעד (ואף יזיל דמעה).
אם נניח לרגע שיש לחלק מהאמנים ואישי הציבור נסיון בתחום להתחבר לסבל ולכאב, להיות מאזוכיסטים אמיתיים, למה שלא ינקרו לעצמם את העיניים וינסו לחיות כמו אלו מהם שבאמת איבדו את מאורם וחיים בצל הכאב הנצחי האפור והמשעמם?
לעולם לא נראה את האמן או איש הציבור סועדים אנשים מסכנים ובו בעת מניפים על נס את ענינו של שליט,
לעולם לא נראה אקטיביסט שפוצח במבצע נקיון חופים וצידי דרכים כדי לקדם את הנושא.
קל להיות אפנתי ואולי גם לדפוק ולשבור את השולחן,
קשה לבנות, קשה לטפס במסע סזיפי אל ראש ההר עם הסלע,
לראות אותו מתגלגל לצד השני ולעשות את זה שוב ושוב,
בהבנה והכרה שזה מה שיש ולא צריך להתרגש מזה
הרי כל הענין הוא הקרנת הסבל כלפי חוץ, שתסבלו, שתחסירו פעימה,
שתנועו במקומכם בחוסר נוחות, שיצליפו בכם ושתגידו תודה!
אם אתם מתחברים לקטע הסאדומאזוכיסטי
אז תפסיקו לצרוח בבעתה, ותתכוננו להמשך הסשן
(בונוס, השפלה רצינית - שיחרור אסירים?).
קיים חשש אמיתי שתתאהבו בענין - הסאדיסט והמאזוכיסט יחברו בשנית
וגר זאב עם כבש (רק כדי להתעלל בו), ועוד יבקש לקבל "תודה מאסטר" אחרי כל מכה.
אני בכל מקרה לא מתחבר לקטע,
נשמע לי טרן אוף רציני.
לפני 13 שנים. 17 ביוני 2011 בשעה 22:43