יומנה של כלבה מנוצלת

אני מנסה להבין ממתי החלו הפנטזיות הללו על שמנות. זה תמיד קשה לי, הסוד הגדול של חיי.
ועוד מפנטזת עליהן, שעירות ורעות, כאילו הכי דוחה,
ולמה, למה זה מחרמן אותי, ככה, בטירוף, לפחות זה ככה בראש-כי זה לא שניסיתי באמת
מתלבטת עכשיו, אם לפרסם את הבלוג הזה או למחוק, להתנתק מהמחשב, לעכשיו,
ולחזור לחיי הרגילים, לריחות הסבון הנקי שאני כ"כ אוהבת
זה מבהיל להיחשף פה כך, אפילו קצת
טוב, בטח אשוב
שיהיה רק טוב ואהבה