מציצה ומנסה

מישהו כתב לי היום:

"שיפחה איננה אישיות היא חפץ בעיני."

אז אם אני נוזלת זה אומר שאני קומקום ופתח הכוס שלי זרבובית?

או שהוא סתם חרמן שלא מבין בשליטה?

ביתי המתוקה ועוד מספר חברות וחברים כולם בגיל הנעורים, יצאו לבילוי בקניון
משהו שיגרתי של חופש.
כבר כשנכנסה הביתה ראיתי את הסערה בעיניה.
"אמא את לא יודעת מה קרה לנו בקניון..."
אני מקשיבה חמודה.

"חבורה של נערים הלכה לידנו. פתאום הם באו אלינו והתחילו לצעוק עלינו שצילמנו אותם באייפונים עוד לא הספקנו לענות להם כבר התחילו לתת בעיטות לאחת הבנות, אני חטפתי כמה סטירות מאחד מהם , שתי בנות חטפו מכות, תפסו את אחד הבנים בכוח בחולצה ובן אחר ראה את אחד מהם מכניס יד לכיס והיה שם אולר הוא בטוח בזה.
חלק מאיתנו רצו למאבטחת ובנתיים החבורה הזו שהיתה עם סיגריות בפה ומלא מלא עגילים באוזניים ותכשיטים בכל הגוף ברחה.
המאבטחת אמרה שאם אין עדות אז אין מה לעשות. אבל היא קראה לעוד מאבטח הוא הלך איתנו לחפש את הנערים האלימים אבל לא מצאנו אותם. פחדנו אז הוא ליווה אותנו ליציאה מהקניון וזהו
אמא אני אומרת לך איזו חוויה לא נעימה זו"
המשפט הראשון שאמרתי לה זו לא חוויה זה מזעזע וזה אסור שיקרה
המשפט השני: שאלתי אותה למה לא התקשרת אלי מיד?
הדבר השלישי אמרתי לה לא עוברים לסדר היום על ארוע שכזה! חייבים להגיש תלונה במשטרה ומעבר לזאת הרגשתי שהטיפול של מאבטחי הקניון בארוע היה קצת מזלזל.
התקשרתי ליחידת הביטחון של הקניון. הקבטי"ת הראשית לא הבינה איך היא לא יודעת מכל מה שקרה. אבל בהמשך אמרה לי שמעבר למה שהמאבטח עשה לא היה להם הרבה מה לעשות.
ביקשתי מימנה לאתר במצלמות האבטחה את הארוע.
הכל התרחש ליד דוכן פתוח שהיו בו שתי מוכרות שראו הכל! המוכרות לא מוכנות לשתף פעולה ולספר על המקרה למרות שאין ספק לחברתי ושאר הילדים שהן ראו הכל.
היה לי ברור שאני יורדת עם ביתי למשטרה להגיש תלונה!
פניתי להורים האחרים כדי שנרד כולנו במגובש וכדי שהתלונה תקבל משנה תוקף.
שני הורים הסכימו איתי שחייבים להגיש תלונה!
הורה אחר הפטיר את בקשתי בכך שאני מגיבה לזה יותר מידי בקיצוניות ועדיף לעזוב את הנושא וזהו.
הורה אחר עדיין מתלבט אם לעשות "עניין" מהמקרה.
אני לא מרגישה שאני מנפחת את העניין. להפך, אני חושבת שאסור לעבור לסדר היום על ארוע שכזה.
גם כדי לשדר לביתי שאין דבר כזה מקרה אלימות שלא מתייחסים אליו ברצינות ודבר שני יש כל כך הרבה מקרי אלימות בתקופה האחרונה, אז איך אפשר לא להתייחס לזה?
אני קצת בדילמה האם למרות שאין שיתוף פעולה מצד כל ההורים, להגיש תלונה במשטרה או שאולי צודקים ההורים שאומרים לי לרדת מהעניין ולא להתייחס למה שקרה?
מה הייתם עושים?

בחסות המנוי כמובן שתיבת ההודעות חזרה לפעילות.
לא סתם פעילות, טירונות קטן עליה!
מגיעות כל מיני הודעות:
חלקן סתם מכאלו שמפרגנים (לא יודעת על מה אבל יאללה אני זורמת)
חלק מכאלו שאומרים לי ש"התחת שלי יפה" (בפרופיל, אבל אל תגלו זה לא שלי בכלל)
חלק מאדונים- מחזרים! (תשמעו זה גורם לי להרגיש חשובה וזה כייף)
אבל ההודעות האלו מתחלקות לשתיים.
יש הודעות נעימות לקריאה מאדונים שקראו את הפרופיל שלי ראו מה אני מחפשת ומוצאים את עצמם מתאימים לקחת אותי, לפרק ולהרכיב מחדש. אוחחחח שיגיע כבר הרגע.
אבל יש אדונים שלא מעניין אותם מה אני מחפשת, סתם רואים את המלים "שם מתחתיו" מתחרמנים ושולחים הודעות שחלקן אפילו זנותיות ברמות.
אפילו קיבלתי הודעת חיזור מאדון בן 19 שאני יכולה להיות סבתא שלו
עד כדי כך אין פה כבוד לאנשים???

עכשיו אני מתלבטת מה עושים עם כל ההודעות ההזויות האלו?
אני יכולה להתעלם, אבל אז הם שולחים שוב ושוב ולא מוותרים
אני יכולה לענות בנימוס אבל לא הכי מגיע להם כי גם הם לא כיבדו אותי ואת הבקשות שלי
ואני יכולה להיות מניאקית ו"לרדת עליהם" עם הודעה קטלנית.
מה עדיף?

פתאום נפל עלי מנוי
מוזר
מזמן לא הייתי זהובה
ובכלל
הייתי מעדיפה שיפלו עלי דברים אחרים

אני כבר רואה את עדת המחזרים משחיזים את מקלדתם ומוכנים להסתער
סבבה
אבל תקראו את התנאים שלי בפרופיל ואל תטרידו סתם.

בשם הנימוס
"איש שיחה ושליטה" הצלחת להפתיע אותי ועוד יותר להביך אותי
וכמובן
תודה לך

עברו 15 ימים
כל הזמן עמדה מול עיני ההתראה המאיימת
ידעתי שהרגע הולך ומתקרב
הנה כבר רואים אותו באופק
הוא מתדפק על דלתי ועומד לנפץ את החלקה הטובה.
עוד זמן מועט נותר לי לרבוץ מתחתיו
להנות מהצבעוניות והחופש היצירתי שהוא מעניק
להתבשם מיפי המילים הנאגרות בתיבתי, בזכותו
לראות אותי מתנוססת בינות לרשימת הנוצצים על רקע השחור
לדעת שאני חלק בלתי נפרד מהתורמים והמסייעים לפעילות המקום.
להרגיש שיש לי מניה בבורסת ההצלפות ועולם הכאב והעונג.
עוד שעה אחת
והכל מתפוגג
ואני צוללת שוב לעולם האפור.

במקום לטפל בניירת שהצטברה על שולחני
במקום לקבוע פגישות עבודה
במקום להכין סדר יום לקראת הישיבה של מחר
אני יושבת ומתלבטת
כדאי לחזור להיות מוזהבת?
כמעט שלפתי את הכרטיס המיועד כדי להעביר עוד כמה עשרות שקלים למימון האתר
אבל אז הגיעה הודעה מאחד האדונים "הנכבדים" שמאוד רוצה קשר איתי.
לא התאימה לי העובדה שאנו בכלל לא מכירים והוא כבר קובע איתי שיחת טלפון ומבקש את מס' הסלולרי שלי.
בתגובה לסירובי לקשר הוא כתב לי את משפט המחץ:

"מה, אם את אוהבת בדסמ, את חייבת גם להיות דפוקה?"

אני אוהבת בדסמ, זו הצהרה חד משמעית.
השאלה מה עדיף?
האם להיות דפוקה זהובה או דפוקה אפורה?

שיהיו רק חיוכים לכולם.
😄

ההודעה הראשונה אלי אמרה:
אני שולט, נשוי, בן.... מהמרכז ומעוניין לדעת אותך יותר.

אמנם אני בתחילת שיחות עם אדון אחר אבל בכללי הרגשתי
נחמד וגם מתאים למה שאני מחפשת.
אמרתי לעצמי מקסימום אבהיר לו בנימוס שאם לא יצלח אחזור אליו.
כהרגלי הקלקתי על הפרופיל וגיליתי חסר פרופיל.

כתבתי לו שאני לא משוחחת עם חסרי פרופיל כי זה נראה בלתי אמין בעיני.
בתשובה הוא ציין שאינו גולש קבוע באתר אבל הציץ לכאן ראה אותי ורוצה לנסות לשוחח איתי זו הסיבה שאין לו פרופיל.

אני אמורה להרגיש טוב שמכלל הנשלטות הראויות שכאן בחר דוקא בי,
אבל לא
עניתי לא שאין טעם שיפנה ללא פרופיל.

כעבור זמן קצר שוב הודעה ממנו
כבר חשבתי שהוא ממשיך לנדנד ואולי כדאי להטביע אותו בהתעלמות.
אבל אז ציין שערך את הפרופיל.

שמחתי שהוא מגלה רצינות
הקלקתי שוב לפרופילו
המילה הראשונה שראיתי
גרוש!
אבל כמה דקות לפני הוא רשם לי נשוי!

האם באמת אי אפשר לעשות כלום נגד כל השפלים המסתובבים כאן?
אני לא מדברת על התעלמות פרטית שלי
אולי יש דרך למנוע את מסכת השקרים והביזיונות הזו?
למה כולם צריכים לעבור זאת ולהזהר כל הזמן?

כמהה לאדון
חושקת להיות שלו
להשפיל מבט למול אישיותו
לציית להוראותיו
להתנהל בדרך שנטווה ביחד מראש
לחוות את הרגעים המופלאים של ---- שם מתחתיו
להרגיש את הכאב שיעניק לי
לפחד מהלא נודע שהוא מכין לי
לא לראות ורק לשמוע את שקשוק הכלים המיועדים לגופי
להכיל את משקל גופו מוריד אותי מטה ורכון מעלי
להכבל בחוסר אונים על פי רצונותיו
לטעום את טעם גופו
לשמוע אותו גונח ומתענג מלשוני
לראות את זקיפתו ניצבת מולי
להכיל את השפיכה החמה מתוכו על גופי
לגנוח את גניחות התשוקה שיבצבצו מתוכי
לבכות את דמעות הפורקן שינבעו ממני
להשפריץ את הנוזלים החמים היוצאים מכוסי
לפרפר להרגשה עילאית וקסומה שתמלא אותי.
לדעת שעשיתי אותו מאושר
לדעת שגם אני מאושרת.

עכשיו חסר רק למצוא את האחד שלא יהיה מתחזה, שקרן, יהיר ודוגמן המחפש דוגמנית.
זה אמור להיות כל כך קל
אז למה זה כל כך קשה?
כמהה לאדון
כמהה..........................................

לפני כמה זמן חזרתי לפעילות בכלוב
עשיתי לי מנוי כי אני בהחלט חושבת שמגיע לכלובי לקבל פרגון גם כספי
על האתר היפה שפרש לפנינו.

כמובן שהתיבה הפרטית התמלאה בהודעות נמרצות של אדונים.
שמחתי
אני באמת מחפשת לי אדון כדי להגשים תשוקות נסתרות המקננות בתוכי.
שמחה על כל הודעה שמתקבלת וגם עונה עליה בנימוס.
שמחה עד ש...
מתגלית הרמיה והשקרים צפים על פני השטח.
לצערי ולגמרי במקרה, גיליתי כמה גברים שבחרו לשקר לי.
שיחקו אותה אדונים נאורים וראויים ואפילו גרמו לי ברגע הראשון לחשוב על בדיקת קשר איתם.
הנה שני מקרים לדוגמא:
א. קיבלתי כמה הודעות מגבר נשוי. הוא רשם לי שוב ושוב שהוא שולט ורוצה לנסות קשר איתי.
באותו זמן הייתי בבדיקת קשר עם אדון אחר ואינני נוהגת לרקוד על כמה חתונות. עניתי לו בנימוס שכרגע אני לא פנויה.
בכל זאת המשיך ורשם " אני מרגיש פיספוס איתך ואני רוצה לנסות"
לא מזמן , כשבדיקת הקשר לא צלחה שבתי אליו.
הוא שוב הצהיר שהוא שולט ורוצה בי.
בשבוע האחרון אני קוראת בבלוגו שיש לו מלכה והוא נהנה מהשליטה שהיא שולטת בו.
המשכתי לכבד אותו ושאלתי אותו בפרטי למה שיקר לי שהוא אדון כשהוא רושם שוב ושוב על סיפורי השליטה ממלכתו?
לאחר שהתעלם ממני ובחר לא לענות. כתבתי תגובה בבלוגו וגם שם שאלתי למה בחר לשקר לי?
הוא מחק את התגובה שלי ומחק תגובה נוספת שהעידה שהוא שיקר לעוד חברה בכלוב.
כמובן שגם חסם אותי.
מאכזב איך גבר שמכבד את עצמו מתנהג בשפלות כזו.

ב. קיבלתי כמה הודעות חיזורים מגבר נשוי נוסף. גם אליו חזרתי רק כשהייתי פנויה.
התכתבנו והרגשתי נעים להמשיך לשוחח איתו.
החלטנו לעבור לשיחות במסן.
הוא חיבר אותי ושלח לי הודעת פתיחה
" נעים מאוד אני XXX"
לא להאמין
כל הזמן הוא התכתב איתי בניק אחר ופתאום הציג את עצמו בניק שונה לגמרי.
מסתבר שבלי משים הוא חשף בפני שיש לו שני ניקים.
זה לא מדאיג אותי, אני יודעת שיש כאן חברים רבים שמתנהלים לפחות בשני ניקים.
אבל כששאלתי אותו אם הוא בעל הניק השני הוא הכחיש ואמר שלא מכיר את הניק הנוסף.
אמרתי לו שלא יתכן ויש לו הוכחות שבעל הניק השני שלח לי את כתובת המסן שלו.
כשראה שהוא מתחיל להסתבך הודה שזה הוא.
ברגע זה הוא הפך לא ראוי בעיני.
במקום להודות שיש לו שני ניקים בחר לשקר לי.
עוד גבר שקרן שמתנהל פה בדרך לא ראויה.

ברור לי שרק במזל הצלחתי לגלות את שני השקרים.
אני בטוחה שעוד שקרנים כתבו לי או אחרים, מתנהלים פה ברמיה
אני בטוחה לחלוטין שיש כאן גם הרבה חברים אמיניים ראויים ונהדרים. אפילו הכרתי כמה כאלו.

חבל לי שאנשים מטנפים מקום כל כך יפה כמו הכלוב בהתנהולת נלוזה.
לא מאמינה שאפשר לעשות עם זה משהו.
גם אם נזהרים לא תמיד אפשר להנצל מזה.

אני לא אפרסם את שמות הניקים של אותם גברים שקרנים, זה לא מכובד.
אבל אם מישהי חושבת שחוותה שקרים או התנהלות לא ראויה כמוני אשמח אם נשוחח בפרטי.

השמש זורחת
מסתמן יום מואר ונהדר.

שני----ם שלא כתבתי
פעם הייתי כותבת המון
כי היה על מי לכתוב
ועל מה לכתוב.
הייתי קשורה לאדון
קשורה מנטלית ולפעמים גם פיזית.
היו שיחות מעמקי הלב
היתה פתיחות נהדרת.
היו סשנים מטריפים
מלאים כאב
עם המון צורך להתמודד
עם בכי הו כמה בכי
ואיך הוא אהב את רגעי הבכי
ואיך אני אהבתי הכל
ובעיקר אותו.

ואז
הכל נגמר
הקשר נבל
התשוקות לא.
סגרתי את דלת הכלוב
ברחתי לעולמות אחרים.

התשוקות מענו להנתק.
כבר חודשיים שאני מסתובבת כאן שוב
זרקתי את מפתח ליבי לחלל הכלוב
סתם ככה בלי לפתח ציפיות.
מישהו הצליח לתפוס
מאז מתנהלות שיחות מרובות
כל שיחה גורמת לי לרצות יותר
כל שיחה זורקת אותי מחדש למחוזות השליטה.
אני מספרת על רגעים קסומים איך הייתי שם מתחת לאדוני
הוא מקשיב
מחייך
מתחבר
אני שולחת לו סרטי שליטה גברית שגורמים לי להרטב.
הוא מתבונן
מחייך
ואוהב
אני מפנה אותו לקרא סיפורי שליטה שכתבתי בבלוגי
הוא קורא
מחייך
ונהנה
אני מעלה בזיכרוני פנטזיות שגדלו איתי משנות נעורי
הוא שומע
מחייך
ונפעם

הכל מתחבר כל כך טוב
הוא מקבל אותי כמו שאני
אני מרגישה טוב בשביל השליטה שהוא מוליך אותי
הכל
מזכיר לי ימים רחוקים.
נשאר לחצות עוד גבול אחד
שטויות אני אומרת לעצמי
אם הכל כל כך טוב
אם קשר השליטה מתבסס כל כך יפה בנינו
הגבול יהיה זניח למדי
נעבור אותו מהר ובקלות
ורגע אחרי זה
אהיה שפחתו המסורה המענגת והמתענגת של אדוני.

לפני זמן מועט הגעתי לשם
לגבול!
עוד רגע קט אני עומדת לחצות אותו
לא יהיה קשה, אני בטוחה שאפילו יהיה קל
אחרי זמן רב של שיחות לא יכול להיות אחרת.
לא צריך לדאוג
הרי הוא יהיה שם
עם כל היופי שקיים בו
עם כל העונג והרטיבות שגרם לי בשיחות
הוא יעזור לי
נחצה את הגבול ביחד
וסוף סוף
אהיה שלו!!!!!!!!!


אנחנו בחלל הגבול
אוירה נעימה
מעניין ביחד
הוא בוחן אותי
אני מרוכזת בו
מושיט לי יד
מחייך
כמו שתמיד ידע לחייך.
רוצה לסייע לי לעבור לצד השני.
אני לא זזה!
מושיט שתי ידיים כדי שיהיה לי קל יותר.
אני מקובעת!
לא רוצה לחזור אחורה
לא מסוגלת לחצות את הגבול.
תקועה בחלל
המחשבות אוזקות מסביב לא נותנות לי לזוז.
הוא מחכה לי
גופו שולח לעברי קרני חום מלטפות, רק שאצעד כבר.
ואני
פסיכית שכמותי עומדת
ככה קפואה
לא מסוגלת לנתק את כבלי המחשבות ולנוע.

תובנה אחת חדרה בי עמוק
הגבול הקשה ביותר לכיבוש וחציה
הוא
גבול הוירטואליה!

תראו לאן זה נסחף
מזהירה מראש זה חושני מאלף אבל משאיר בהלם!!!!

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=907263&passok=yes