סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מציצה ומנסה

תקראו
לפני 12 שנים. 24 באוקטובר 2012 בשעה 6:40

http://rlv.zcache.com/good_morning_mug-p168837248658764381bh8tk_400.jpg

 בוקר רביעי שכזה

חדר אחד בלב דואג  לבן המשרת אי שם  בתוך מועצה אזורית אשכול.

לא מעיזה להתקשר, אני יודעת שהוא עסוק והרבה לחץ . לא רוצה לשמוע ברקע את האזעקות, גם דרך התקשורת זה נשמע מפחיד.

חושבת עליו, על הלילה שבטח לא עצם עין, על האחריות הגדולה הרובצת עליו בתור מפקד, על האומץ והחריצות שלו.

כולם סומכים עליו, אני יותר מכולם.

החדר השני מתעורר וכולו מלא פרפרים.  כנראה שככה מרגישים כשנמצאים בפתחה של תקופה יפה.

חששות- התרגשות

לחץ- צפיה

פחד-  אור גדול

אי  ודאות- חום פנימי

כישלון - אושר

נפילה- ריחוף  על ענני התשוקה

אין כאן  ניגודים מדוייקים, גם לא  רגשות והיפוכן. איך אני יכולה לכתוב משהו מובנה כשהכל בתוכי סוער.

איזה כייף ככה

בוקר טוב

והלואי יום שקט

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 23 באוקטובר 2012 בשעה 18:14

מכירים את הבצלים הגדולים שבסופר.

אלו  העטופים עם שכבות שכבות של קליפות. סוגרים חזק את כל הרבדים שלהם, לא נותנים אפילו אפשרות קטנה להציץ פנימה ולבחון את הסחורה.

ככה הם אטומים. ככה טוב להם.

כדי לנסות לקלף אותם צריך סכין חדה שתבקיע את שכבות הקליפות בבת אחת. שתחתוך בבשר החי אבל אז גם תפצע את הגלדים.

 לחלופין אפשר לנסות עם ידיים טובות. מקצועיות, עדינות, בעלות מגע רך. אצבעות שיודעות לקלף לאט לאט

קליפה חיצונית ועוד אחת  ועוד. ככה לחדור לאט  ובזהירות  ולהגיע לליבה.

שם מתגלה הירק במלוא תפארתו, רבדים רבדים של סודות כמוסים. כל רובד שנפתח משפריץ מיץ תאווה מזיל דמעות.

כל שכבה מקרבת  עוד  עד שבסוף  מתגלת נקודת הרתיחה.

שם עמוק בפנים תערובת של מיצים. שם הכל רטוב, שם חם.

 

כששבתי אחרי חופשה ארוכה לכלוב הייתי  אותו בצל מהסופר.

הרבה סכינים פצעו אותי בדרך.

השאירו חותמות מרים בתוכי.

הותירו אותי סגורה  כששכבות קליפה מגוננות עלי.

 

אמש קרה משהו

הרגשתי שידיים מקצועיות מתחילות לקלף אותי

לאט

בסבלנות מרובה

מרגיעות

דואגות להסיר כל שריטה קלה שעולה בדרך

גורמות לי לחייך

להתרגש

לנזול

להשפריץ  את מיצי התאווה

להתקרב עוד ועוד

להיות שם

בדרך אליך.

משהו חדש מתחיל  אצלי עכשיו.

 

לפני 12 שנים. 22 באוקטובר 2012 בשעה 19:30

 

http://www.hydepark.co.il/upload07_5/051126_212051-6712_%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%20%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%AA.jpg

מאושרת

מאושרת

מאושרת

סוף סוף!

(פרטים יבואו....)

 

 

לפני 12 שנים. 11 בספטמבר 2012 בשעה 12:18

כבר בתחילת השיחה הוא שלח בקשה: "תכתבי עלי"

נעצרתי לרגע

לא ראיתי אותו, לא שמעתי אותו, לא חשתי את ידיו, לא מכירה עדיין את גופו, לא טעמתי אותו, 

לא ליקקתי את פיסות עורו, לא הוצמדתי למחוזות חומו.

על מה יש לי לכתוב?

שוחחנו מעט

ואחר כך עוד קצת

ואחר כך הוא ביקש שאחייך וזה עשה לי טוב

וביום אחר הוא כתב לי מילים טובות כאלו וזה הוסיף עוד לטוב

והיום שוחחנו הרבה

אני מתלהבת ושופכת לתוך השיחה  מילים:

אני לא ככה... וגם לא ככה... והגבול האדום שלי הוא... ויש לי גם גבול כזה

ואתה חייב להבין שאני נשואה וזה אומר שזה לא... וגם זה לא...

וכל הזמן אני חושבת בלב הנה הנה עוד רגע הוא מעיף אותי קיבינימט וזורק לי את המשפט שהרבה כותבים:

את סתם משחקת ואת בכלל לא מחפשת אדון ותשכחי מזה שאת נשלטת את לא!

אבל הוא כתב לי "אני מבין"

וגם כתב לי "אני מרגיש כמוך"

ואפילו כתב לי " זו גם הדרך שלי"

ומשהו שם בתוכי נרגע

ואחרי זה נסדק

ואפילו נפתח יותר

ופתאום אני מרגישה שאופף אותי ביטחון  מולו

בא לי לשמוע את קולו

והכי הכי להיות למטה ולראות אותו מעלי.

 

פעם שניה בשיחה הוא ביקש "תכתבי עלי"

ואני שולחת לו מטר של מילים שזה לא בסדר שהוא מלחיץ אותי ומה פתאום הוא מבקש כזו בקשה כשאני בכלל לא מכירה אותו.

ובכלל הוא לא יכול להגיד לי מתי ואיך לכתוב, כי הכתיבה זה משהו מתוכי וכשזה בא זה בא.

וחושבת לעצמי בלב

זהו אכלתי אותה עכשיו הוא בטוח זורק אותי ממנו כי אני משחקת אותה אסרטיבית ולא נכנעת לבקשות שלו.

אבל הוא שלח חיוך ואמר "סתם צחקתי"

וזה עשה לי כל כך טוב

וזה עזר לי להבין שיכול להיות שאי שם בתוכו מסתתר אדון אמיתי.

אדון שלא רץ אחרי הכבוד והשררה

אדון שראוי לקבל את גופי ונשמתי ולהנות ממני ואיתי.

עוד לא שמעתי את קולו

עוד לא ראיתי אותו

אבל אני מרגישה בדרך אל האור- איתו!

 

 

לפני 12 שנים. 10 בספטמבר 2012 בשעה 21:39

שעות הלילה היפות. שקט בבית, רק אני קצת מרעישה עם המקלדת.

 מחפשת את מזלי בכלוב.

במרקע מולי ערוץ 10 בתכנית צינור לילה.

פתאום קולות רקע מוכרים איייי... זה כואב...

שמעתי נכון? מישהו שם צועק איייי כואב?  אני לא צריכה יותר מזה כדי להתמקד במרקע.

מוכר בחנות סקס מספר שהספר האפור (נו שכבר יגיע לארץ) הפך את ה BDSM מחוייה נסתרת של מכורים סוטים 

לפעילות מוכרת ורשמית.

הביקוש למוצרי סאדו עלה החנויות נערכות עם מלאי ציוד משודרג ואפילו המחירים נעשו עממיים.

שוט זנבות קצר מעור (כואבבב במיוחד) במחיר 90 שקל - לא יודעת אבל בעיני זה לא בדיוק מחיר עממי.

עזבו את האמירות

השוס הגדול, כתב התכנית מקבל הדגמות סאדו מהמוכר.

כיסוי עיניים, מגן פה (הוא אפילו לא כינה זאת בשם התותחי גאג), כמה מלקות טובות משוטים

ולקינוח הצמיד לו מצבטי פיטמות הו אז הוא הרגיש מזה כאב ומיד ביקש להסיר אותם.

האמת  גם אני הייתי מרגישה מבוכה  להתהדר באביזרי כאב מול מצלמות טלויזיה

אני רק חושבת לי איך הצלם היה מדושן עונג :-}

עזבו אותי מכוכב נולד, מפולישוק, מחטופים, מהישבן הלא סקסי של בוקי נאה...

סוף סוף רואים משהו משובח בטלויזיה.

העיקר שחשבתי שהערב יעבור לי בשקט

עכשיו אני מגורה והולכת ישר למקרר לחפש שם

מלפפון מחוטב כזה.

 

 

 

 

 

 

 

לאכול רק לאכול (למה מה חשבתם לכם!!!)

לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2012 בשעה 10:58

פעם כתבתי פוסטים מלוקקים וחרמנות פנימית שהתבטאה במילים גבוהות.

זה היה בעבר הרחוק, כשהייתי כאן בניק אחר. ניק עדין ופשוט (לא חושפת אותו שוב)

היה נחמד פה ושם לקבל כמה תגובות חביבות אבל הרוב בחרו להתעלם.

למי איכפת מאיזה ניק סתמי שכותב מילים סתמיות. 

נעלמתי!

חזרתי

יותר משוננת, יותר חריפה אבל הכי הכי יותר חמה

מוצאת שהחרמנות משתלטת עלי יותר ויותר.

הניק שלי השתדרג לתנוחה שאני חושקת בה.

המילים נעשו זדוניות ואני כותבת חופשי חופשי על  הזין שמחפש את הפה

על השדיים שמחפשות את היניקות

על הכוס שמחפש את הרתיחה

עלי שמחפשת אותך השולט המכובד אבל גם המיוחד (ככה כמו שאני רוצה)

פתאום תיבת ההודעות שלי חטפה הצפה

כל מיני פניות והכל מגברים

חלקם נחמדים וראויים

חלקם "סוכנים נסתרים" שמנסים בדרך עקיפה ליצור קשר

וחלקם השם ישמור חרמנים מובהקים שלא בוחלים בתככים כמו שקרים והתחזות, כדי להוכיח לי שאם מתאימים למה שאני מחפשת וכדאי לי מאוד לשוחח איתם.

טוב אלו אוטומט מקבלים כרטיס כניסה ל"גן הגברים החרמנים" שפתחתי כאן.

חחחח איזה קטע

איך הם מתרגזים כשאני מכניסה אותם לגן

אבל זה בסדר, קצת סבלנות והם יסתגלו למעמדם החדש. אסור לשכוח שהם יצרו אותו!

הגן (שלא נדע) הולך וגדל. אין גננת, אין עוזרת, אין טיטולים! רק חבורה של גברים שמתבוססים אחד בתוך השני בשקרים וההתחזות שלהם.

אולי בסוף יחזרו בתשובה.

בנתיים אני ממשיכה לאונן ולקוות לטוב.

אמן!

לפני 12 שנים. 27 באוגוסט 2012 בשעה 16:05

נו מה חשבתם

שישתקו לי אחרי שהכרזתי על פתיחת "גן הגברים החרמנים" (ברשימות הקודמות)

אבל אחד היה כל כך עצבני/מתוסכל/ מיואש או לא יודעת מה ממני עד שהחליט שהוא חייב "להכניס לי"

"כשאת מחפשת שליטה מחוץ לנשואין.זה אומר שיש לך חסך מסקס חסך משליטה.את שם רק בגלל שאין לך אומץ לקום וללכת.פשוט נשלטת חלשה"

במצב כזה היה עדיף שיכניס לי משהו יותר חם לח נעים וזקור לפחות הייתי נהנת.

לפני 12 שנים. 26 באוגוסט 2012 בשעה 16:41

כנראה לכבוד פתיחת שנת הלימודים החליט "גן הגברים החרמנים" לגדול.

אם הגדילו את מס' הגנים העירוניים, למה שהגן כאן לא יגדל?

איך הגעתי לזה?

לפני זמן קצר נכנסתי לצ'ט (גם לי משעמם לפעמים)

אחרי דקות ספורות כבר היו לי 8 פניות לפרטי.

האמת, שמחתי אני באמת באמת מחפשת קשר (ברור שאני חרמנית מה חשבתם לעצמכם)

לא יאמן אבל כל הגברים הצהירו שקראו את הפרופיל שלי ואפילו את מה שכתבתי בבלוג ולמרות שכולם לא בגיל המתאים החליטו בכל זאת לפנות. 

גבר אחד שלח לי הודעה בפרטי וכתב משהו על היותי נשואה. עניתי לו שיהיה לו קשה להבין אותי כי הוא רווק.

בהודעה הבאה כתב לי שאני לא יודעת כלום אודותיו ואודות מצבו המשפחתי.

מוזר בפרופיל שלו הוא ציין רווק, אז למה אני לא יודעת?

שלום לחבורת הגברים הנוספת וברוכים הבאים ל"גן הגברים החרמנים"

נראה שהתופעה הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי

ומה שיותר מציק לי שלמרות מה שכתבתי והם הצהירו בפרוש שקראו, הם ממשיכים לפנות אלי.

אין תרופה לחרמנות!

לפני 12 שנים. 26 באוגוסט 2012 בשעה 14:46

שני התנאים הכי חשובים לי כדי להתמסר לגבר שולט שיהיה נשוי ובגיל המתאים.

נדמה לי שזה מובהר בצורה ברורה בפרופיל ואפילו  בצבעים.

אבל בגן הגברים גיליתי שכנראה מצב החרמנות הוא על סף יאוש וחלק מהם יעשו הכל כדי להשיג איזה כוס רותח לדחוף בו את אצבעותיהם או איזה לוע של פה מלא ריר כדי להטיל בו את נוזליהם החמים.

נשמע לכם מופרח, חושבים שאני מגזימה, אולי כותבת מאמוציות רגשיות, בבקשה תשפטו בעצמכם:

אני לא אצטט במדויק את נוסחי ההודעות שקיבלתי כי כבר חטפתי איום סמוי ממשהו שהשם ישמור העזתי לצטט, בפני חברתי משהו שכתב לי.

לא פוחדת ממנו אבל אין לי כוח לעוד סגות כאלו.

הנה מקבץ מילים שקיבלתי בפניות הישר מגן הגברים החרמנים:

חרמן מס' 1:

בהודעה שנשלחה אלי נכתב: קראתי שאת מחפשת גברים בסביבות גילך. 

בכל זאת חשבתי להסביר לך שלא כדאי לפסול מראש קשר עם גבר בן 27

לי לא איכפת שאת גדולה ממני להפך נשים בגילך בשלות יותר.

וחוץ מזה אני נשוי אז זה מתאים לך.

חרמנצי'ק- אתה נשוי, יופי לך! 

מה יש לך לחפש עם אחת שיכולה להיות אמא שלך! ובכלל מאיפה המידע שכמותי בשלות יותר? מזה בכלל בשלות?

חרמן מס'2:

אתה מצהיר שאתה גרוש ובכלל לא בגיל שאני מחפשת, הודתי לך בנימוס על הפניה אבל כתבתי לך שתכבד את בקשותי בפרופיל ושאתה לא מתאים.

המשכת לשוחח איתי

הבהרתי לך שוב שאם אתה מעוניין בשיחות ידידות אשמח אבל אני לא אהיה שפחה שלך ואל תחשוב בכיוון.

המשכת לשוחח איתי. שיתפתי פעולה כי הרגשתי אוירה נעימה והיה לי נחמד לשוחח.

בהודעות הבאות הרגשתי שאתה שוב חותר לקראת קשר וכתבתי לך תזכורת שזה לא יהיה איתי.

בתשובה ענית לי שאני מוזרה ואף פעם לא ניהלת שיחות עם אישה שכל הזמן טורחת להגיד "אני לא אהיה שלך"

ענית לי  שגם אם אתה "משהו אחר" זה יכול להצליח ביננו.

 

אולי אתה נואש, אולי בוער לך לקבל שפחה, אז גם אם אני מוזרה וחוזרת על המילים שלי כל פעם אני לא מחפשת משהו אחר!

 

חרמן מס' 3:

לא סתם גבר חרמן אפילו טרחת לכתוב לי שאתה טייס

אוהו אתה בטח מצפה להרגיש איך אני נדלקת מעצם הרעיון להיות שפחה של לא סתם גבר אלא טייס!

קודם כל הבהרתי לך שלא משנה לי במה אתה עוסק וכל עבודה מכבדת את בעליה, לי חשובה האישיות הרבה לפני המקצוע.

מעבר לזה קראתי בפרופיל שלך שאתה לא בגיל המתאים וגם גרוש.

הבהרת לי שמה שכתוב בפרופיל זה לא נכון ושאתה בעצם כן נשוי וגם בגיל המתאים.

ויותר מזה אתה שייך לקבוצת הגברים השפויים שבאתר ולא לאסופת הגברים המתחזים והשקרנים.

ביקשתי ממך שלמען האמינות תשנה את הפרטים בפרופיל.

אחרי כמה שיחות בעניין  הסכמת איתי  ואמרת שתתקן את הפרופיל.

המתנתי בסבלנות.

עד היום הפרופיל שלך לא תוקן!

כתבתי לך על זה שוב אבל לא רק שלא תיקנת אפילו לא טרחת לענות לי.

אז מה? כדי להשיג לך שפחה חמה ומשפריצה אתה מנסה להתל בי עם מבחר שקרים?

 

חרמן מס' 4:

התחיל נהדר

גם גבר נשוי גם בגיל המתאים וגם נשמע נחמד בשיחות.

מודה שמשהו בלב התחיל לדגדג לטובה.

בכל זאת אני למודת נסיונות שלא צלחו עקב שקרים ומניפולציות שעשו עלי בעבר. לכן ביקשתי ממך לשוחח עם אחת הנשלטות מעברך. שיחה קצרה שרק תרגיע אותי.

אחרי מעט היסוסים ציינת בפני ניק של אחת הנשלטות שלך ובהמשך השיחות סיפרת לי עד כמה הקשר בינכם היה טוב ובעצם עד היום אתה מת עליה.

אופס

אתה מת עליה ורוצה קשר איתי?

מה הקטע?

אולי אתה רוצה להשתמש בגוף שלי כשנשמתך וליבך נתונים אליה?

כמובן שפסלתי כל קשר איתך.

אבל אתה לא ויתרת! ניסית שוב ושוב ליצור קשר איתי ואפילו התנצלת על מה שכתבת.

חרמן שכמוך! אם אתה לא מתבייש להצהיר בפני שכל אהבתך נתונה אליה מה אתה בדיוק מצפה שאני אפתח את חורי להנאתך? קשה לך להבין ששליטה זה לא רק שימוש בגוף חייב להיות מלווה בקשר רגשי.

 

לכל השולטים השייכים לגן הגברים החרמנים שלא מתביישים לשקר, לנהוג במניפולציות  להתחזות ולזחול אחרי כמו פודלים רעבים.

הקיץ בעיצומו, המקררים בחנויות מלאים קרטיבים קרים ונוטפי מתיקות.

מציעה לכם לקנות קרטיב אחד או שניים.

להפשיל מכנסיים ולהניק את הזין הזקור והחם שלכם בקרירות המתוקה.

אולי זה ירגיע אתכם ואולי לא

אבל זה בטוח עדיף מהדרך שבה אתם נוהגים.

מאחלת לעצמי שאצליח למצוא את האדון שיהיה לי העונג להתמסר לו ויהיה לו עונג לקבל ממני את מיטב הפינוקים.

 

לפני 12 שנים. 29 ביולי 2012 בשעה 13:24

כשהכל מסביב יבש
חם ולוהט ומאיים להתפשט
ואני רוצה ואני כמהה ואני רטובה ואני הוזה
אבל סגורה!
והמפתח אי שם אצלך
כן אתה זה שמרחף על ענני חלומותי
המושלם שאני בונה לי במחשבותי.
יום אחד אתה תבוא תוציא את המפתח
תחדיר אותו למקום הנכון
וסוף סוף תפתח אותי
ואז תזכה לראות את מזרקות הרטיבות מתפרצות מתוכי
תזכה לחוש את הנוזלים החמים
לספוג את ריח השיכר
לטעום את טעמו המיוחד של הייחום הנובע מכוסי
תנשום עמוק ותיקח אותי למקום הטוב שלי, מתחתיך.

והנה משהו דו משמעי גם לתשוקות האישה וגם לאצילות הגברית:
"אין דבר העומד בפני הרצון אבל מה לעשות כשיש רצון והדבר לא עומד"