סיפורים מהמקלדת

שני הגברים התקרבו אל השולחן. אחד מהם הוציא מתיק עור
שקית אנטי-סטאטית ,הניח אותה על השולחן ושלף בזהירות את תוכנה.
"אז ככה זה ניראה....". אמר הגבר הנמוך יותר.
"כן, לא השקענו עדיין בעיצוב , אבל זה עובד, לפחות מבחינה טכנית". אמר הגבר כסוף השיער.
הגבר הנמוך שלח יד מהוססת, אבל התחרט.
"למה אתה אומר 'מבחינה טכנית' ?
"כי זה עובד; העניין הוא שאנחנו לא מקבלים תוצאות זהות מניסוי לניסוי".
"אבל הוספתם כפתור לויסות העוצמה, חשבתי שזה יפתור את הבעיה". אמר הנמוך והדגים סיבוב של כפתור בין האצבע לאגודל.
"זה לא עזר, זה רק החמיר את הבעיה"
"זה עבד עם עכברים...." הקשה הנמוך.
"כן, אבל עכבר לא מנסה לחנוק אותך אם זה יותר מידי , אתה מבין?" הגבר כסוף השיער חייך חיוך עגמומי.
הוא עצר לרגע ואז המשיך. "הרי ניסינו לעשות דבר פשוט בסה"כ. ידענו שהקורבן נקשר למפעיל שלו מרמת כאב מסוימת,
אבל לא ידענו איזו ולמשך כמה זמן צריך להפעיל את זה. ניסינו רמות שונות לפרקי זמן שונים. היה איזשהו דפוס קבוע. בהתחלה הקורבן ציית,
אבל ככל שהשתמשנו בזה, ככה הוא ציית פחות, ואז היינו צריכים להגביר את העוצמה וככה חוזר חלילה. הבעיה היא שבעוצמה מסוימת,
הקורבן פשוט ניסה להרוג את המפעיל. וזה רק חלק מהעניין, לפעמים המפעיל בעצמו לא יכל לשאת את זה, במקרים אחרים היינו צריכים לעצור אותו כי הוא פשוט לא רצה להפסיק. אתה מבין? זה יצא משליטה."
"אז אתם...ירדתם מזה? שאל הגבר הנמוך והציץ שוב בחפץ על גבי השולחן.
"הו לא" אמר הגבר כסוף השיער והניח יד על כתפו של הגבר הנמוך. "זה לא האב-טיפוס האחרון".
עיני הגבר הנמוך נצצו, הוא הביט ארוכות בגבר כסוף השיער ואז שלח יד איטית והצביעה כשואל על תיק העור.
כסוף השיער חייך לרגע, ואז הוציא בזהירות מתיק העור שקית אנטי-סטאטית והניח אותה בעדינות מופתית על השולחן.