שאני תמיד מצליחה לשגע את הלב של עצמי וגם את שלו?
ויותר תמוה בעיניי זה איך אני מצליחה לסובב אותם על האצבע הקטנה שלי?
התמרון היה מושלם,המשימה הוכתרה בהצלחה,
שתי ציפורים ביד,עדיפות מעץ מלא בפירות רקובים (:
זה התחיל לפני די הרבה זמן,
ולאחרונה הרגשתי (ודי בצדק) שזה דועך,
זה לא זה,
החלטתי לעשות מעשה.
יצרתי קשר בידיעה שזה מהלך שהולך לטרוף לכולנו את הקלפים,
טוב שעשיתי,
ממוצ"ש חזרתי שוב להיות נאמנה לעצמי,
למקור,
אחחחחח....מה יש להגיד ?
הרבבבבבההההה,
היה טוב,
חזק,
עוצמתי,
ובעיקר הרגשת השליטה הזאת,שמדגדגת לך בכל הגוף,
המבין יבין,
את שוכחת מהכל,ה-כ-ל
את מתמסרת אליו,
לגוף ולנפש שלו,שמשתוקקים למגע הזה,
של נשמה בנשמה,
חיבור כזה,
לא היה לי כבר הרבה זמן.
5 שעות של ריקוד מוטרף,
בלי הפסקה,
אנחנו פה,שם,
חוזרים לכל המקומות שוב ושוב,
לא משעמם,לא מציק,הכל זורם כמו שצריך.
ואז... שתי כוסות,
מרפסת ענקית,והשמיים מעלינו,
עוד סשן חיבור,
נדמה שכל הרחוב בהה במה שהלך שם,וטוב שכך.
נהניתי,אז שכולם יידעו.
מסיימת בחוסר חשק,
המציאות דופקת לי את הכיף.
נוסעת הביתה,והחיוך כבר שובר לי את הלסת,
מגיעה לשקט שלי,מקלחת קצרה,
מיטה..
אחחחח....איזה כיף..
מה כיף?
העבודה רק התחילה
(:
לפני 14 שנים. 21 בספטמבר 2010 בשעה 7:43