לפני 10 שנים. 28 במרץ 2014 בשעה 6:14
התעוררתי הבוקר מאושרת :)
דברים מתחילים להסתדר לי בחיים איך שאני רוצה.
חלק ממני
אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומותלפני 10 שנים. 27 במרץ 2014 בשעה 21:58
לפני 10 שנים. 9 במרץ 2014 בשעה 11:42
זה התחיל מהבוקר כשתעוררתי עם רצון עז פשוט לתפוס אותך בכתפייך ולטלטל אותך כדי שתבין....
נוסף על כך העצבים של הגדולה שלי, היא רבה עם בן זוגה , במקרים כאלה אין עם מי לדבר, היא מסתובבת בבית כמו אריה בתוך כלוב, אילו ידעה לשאוג לבטח הייתה שואגת.
זה המשיך בכך שקיבלתי שפריץ של מים מהמקלחת שהרטיבה את כל כולי, נו שויין, הקדמה למקלחת.
לא יודעת איך, אבל הקפה הרותח מצאה את עצמו על ירכיי,דבר שגרם לכוויה קלה ולא נעימה.
אני יודעת גם למה זה קורה, יותר מידי מחשבות, לנסות להבין מה אתה מצפה לשמוע ממני!
אני ממש גרועה בתקשורת מילולית, לפחות עד ש....
עם המחשבות אני אסתדר, יש לי מגרה שבה הם מונחים כדי שלא יפריעו לי במהלך היום.
אבל הרגשות? מה לעזעזל עושים איתם? אין לי כפתור של און ואוף.
אפרופו זוגיות ופרדות וכאלה
ניזכרתי במשהו שסיפרה לי הקטנה שלי, היא קראה על זה היכן שהוא
כאשר זוג ניפרד , בחודש/שבועות ראשונים האישה בוכה על מר גורלה על אהבה שחלפה לה.
ואילו הגבר מתהולל, יוצא לברים, מזיין ללא הכרה.
לאחר חודש מהפרדה, האישה מתהוללת יוצאת מבלה מכירה גברים אחרים ואילו הגבר יושב ובוכה על כך שאיבד את אהובתו.
שיהיה יום נפלא.
לפני 10 שנים. 8 במרץ 2014 בשעה 16:08
יש פצעים שצריך לתת להם להגליד ולשכוח מקיומם.
אין טעם לגרד אותם כי הם ידממו, והרגש יצוף במלוא עוצמתו ולא ישקט..... צריכה ללמוד לחיות עם זה, בלעדייך.
לפעמים זה ניראה לי נדוש לומר לך שאני אוהבת אותך
כנראה שלעד אוהב אותך, לעולם לא תדע עד כמה....המילים הם רק מילים לא משקפים את המציאות.
לפני 10 שנים. 8 במרץ 2014 בשעה 13:30
ההגדרה לא בעסק תמיד הייתה תמוהה בעיני, האם אפשר להוציא את השולט/נישלט מתוך האדם?האם זה לא חלק מהותי ממנו?
כיום כשאני מגדירה את עצמי מחוץ לעסק, אני "חכמה" יותר.
השליטה תמיד תהיה חלק ממני,אבל אחרי 14 שנים אני בוחרת להניח את הצורך הזה בצד, אני יכולה להתסדר גם בלעדיו, כיום יותר חשוב לי הזוגיות, גם אם היא תהיה על טהרת הוניליות, אני אשרוד :)
אז בבקשה בלי פניות
גבירתי וכו
אני סמרטוט שלך
תשלטי בי וכו.
אני מחוץ לעסק :)
למרות שמין הסתם אבקרואכתוב כאן לפעמים, לא מצפה למצוא כאן זוגיות.
שבוע טוב.
מענין שאני מגיע לתובנות הארות לגבי עצמי אחרי שיחה איתך.
לפני 10 שנים. 2 במרץ 2014 בשעה 22:25
לפני 10 שנים. 23 בפברואר 2014 בשעה 14:22
לפני 10 שנים. 23 בפברואר 2014 בשעה 14:21
לפני 10 שנים. 12 בפברואר 2014 בשעה 7:33
נשים עושות ג'וגינג בפלג גוף עליון חשוף, גברים סובלים מהטרדה מינית בעת שהם לוקחים את ילדיהם הפעוטים לגן – אלה הם רק כמה דוגמאות מסרט קצר חדש של הבמאית הצרפתיה אלאונור פוריה, ששמו "הרוב המדוכא". המציאות החלופית הזו "מגיעה מניסיוני כאישה ב-40 השנים האחרונות", אמרה פוריה לבאזפיד. "וכמה שגברים לא מאמינים כשאני מספרת להם על התנהגות של גברים ברחוב והערות שאני מקבלת מהם ברחוב, בבית ספר, בתחבורה ציבורית".
הסרטון עוקב אחר גבר צרפתי מרגע שהוא יוצא בבוקר מהבית עם הילד, וסופג הטרדות והערות מיניות מכל עבר. המטפל בפעוטון שהוא משאיר את הילד הוא גבר בכיסוי ראש נוסח מוסלמי, שגיבור הסיפור שואל אותו מדוע הסכים לגלח את שפמו ופאותיו לפי דרישת אשתו.
בהמשך הסרטון הוא עובר תקיפה מינית וכשהוא מגיע להתלונן במשטרה, הוא צופה בחוקרת מבקשת קפה מהעוזר שלה, קוראת לו "מותק" ומטילה ספק בתלונתו בשל היעדר עדים. אשתו שמגיעה לאסוף אותו מהמשטרה נוזפת בו על שהתלבש בצורה חושפנית, במכנסי ברמודה קצרים.
לפני 10 שנים. 10 בפברואר 2014 בשעה 14:42
http://thecage.co.il/userpics/34124/SAM_1291.JPG
http://thecage.co.il/userpics/34124/2013-12-28%2015.26.18.jpg
http://thecage.co.il/userpics/34124/SAM_1309.JPG