צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 21 בספטמבר 2012 בשעה 14:29

 

יום שישי באופן קבוע לקראת שעות אחר הצהריים או הערב המוקדמות

מתחילים הטלפונים

לאבא שלי, לאחי, לבנות ולחברים

לאחל שבת שלום.

 

היום דיברתי עם הגדולה שלי בסקייפ ראיתי את הנכדה שלי!

היא התחילה ללכת! היא הולכת כל כך מצחיק, כמו ברווז ומברברת חלקי מילים (היא בת שנה) ללא סוף.

היא רודפת אחרי החתול כדי למשוך לו בזנב, החתול המסכן מנסה לברוח ממנה, הוא לא נושך ולא שורט, אוחח אני יכולה להסתכל אליה שעות..

היום שמעתי אותה אומרת משפט שלם!

הבת שלי נתנה לה את הטלפון, טלפון צעצוע ושאלה אותה "איפה אבא" הקטנה הפצפונת הזו לוקחת את הטלפון מצמידה לאוזנה ואומרת "הלו אבא" הייתי מסוגלת לנגוס בה באותו הרגע, וכרגיל אנחנו מתעדכנות מה קרה? מה חדש? למרות שאנחנו מדברות בטלפון/סקייפ גם במהלך השבוע.

 

 

אחרי זה הגיע שיחה מהקטנה

אני רק שומעת את המשפט הראשון שלה "מה נשמע אמא?"

אני מבינה שקרה משהו, זה חוש של אמא לא יעזור כלום, אנחנו מרגישות ורואות הכל.

אחרי החלפת משפט אחד שניים היא מתחילה לספר את מה שקרה, אני לא צריכה לשאול אותה עם היא רוצה לשתף או ללחוץ  אליה שתספר לי מה קרה, זה בה לבד ממנה, תמיד.

היא רבה עם החבר שלה, הוא אמר לה דברים והיא חטפה קריזה והתפוצצה עליו וככה בהלוך ושוב כל אחד בתורו אומר את דבריו.

ואני שותקת ומקשיבה לה.

לאחר שהיא סיימה לשחרר את הכל, אני שואלת אותה , "ומה קרה לאחר מכן? התפייסתם? ניפרדתם?"

הם ניפרדו (כרגיל עד הודעה חדשה)

יש לה את אותה הרגישות  ואופי סוער כמוני, והיא לא יודעת לקלל.

היא אמרה לחבר שלה משפט שגרם לי לפרוץ בצחוק, הקטנה לא הבינה למה, היא גם לא צריכה להבין למה :)

"לך תזדיין" זה מה שהיא אמרה לו.

 

אז הנה הבהרה לכל קשיי ההבנה למיניהם שהם בעיקר גברים (למרות שאין צורך בהבהרה לא כך?)

כשאנחנו אומרות למישהו "לך תזדיין" אין בכוונתו לקלל אותו או לברך, זה בה ממקום של "עונש" (מתקשה למצוא את המילה הנכונה).

 הכוונה מאחורי המשפט הקצר הזה הוא -תלך להזדיין כי איתי זה לא יקרה יותר.

זה הכי ברור בעולם, לא? :)))

 

לפני 12 שנים. 21 בספטמבר 2012 בשעה 11:40

 

זו שלי (אפילו תפסתי כוכב בודד)

 

עכשיו ניראה את שלך :)

 

 

http://www.fastup.co.il/images/17781334.jpg

לפני 12 שנים. 21 בספטמבר 2012 בשעה 9:51

 

זה התחיל במתנה שהקטנה שלי קנתה לי לראש השנה :)

זה התחיל עוד לפני כן מזה שהיא מנדנדת לי די הרבה זמן להפסיק לעשן לאחר שנאמר לה ש....

יותר נכון היא יושבת לי על הוריד.

למרות שאני יודעת שדבריה נאמרו מתוך דאגה ואהבה.

לפעמים יש לי ראש קשה, אני עקשנית ורגילה לעשות מה שאני רוצה, מה שבה לי

ככה הייתי כל חיי.

 בקיצר המתנה שקיבלתי מהקטנה שלי הייתה סיגריה אלקטרונית שתעזור לי להפסיק לעשן.

ולאחר שקיבלתי לא מעט "צעקות" מחברי על כך שאני מעשנת יותר מידי, זה הגיע למצב של צרידות נוראה,למרות שקולי נשמע מזה סקסי, זה לא שווה את התופעות הנילוות לזה.

לאחר דין ודברים עם עצמי בעקבות חיסול  2 קופסאות סגריות ביום (במיוחד בחודש האחרון, הייתי עצבנית בטרוף) הגעתי להחלטה.

דיברתי עם הבנות (לצערי שתיהן מעשנות) הודעתי להן שהחלטתי לקחת ברצינות את הפסקת העישון

אבל יש לי תנאי אחד,ועם זה טוב לי הן הבאות בתור אחרי, עם בעזרת הסיגריה האלקטורנית או בלעדייה הן גם מפסיקות לעשן אחרת אין עיסקה, שתיהן הסכימו.

למרות זאת קיבלתי צעקות מהגדולה שלי (ראבק לאחרונה הרבה אנשים צועקים עלי) היא שמעה שיש תופעות לוואי נוראיות "לעישון" הסיגריה האלקטרונית בצורה של בצקות בריאות במוח וכו.

עניתי לה שמקסימום זה יביא למותי (הומור שחור) :)) מה כבר יכול להיות? (אני לא מעיזה להגיד את זה לקטנה שלי היא מתחילה לבכות) ברור שאני לא רוצה למות אני אוהבת מתה על החיים, אבל המוות מעולם לא הפחיד אותי (אולי אכתוב על זה בפעם אחרת) וזה לא בגלל שאני אמיצה, זה מורכב ועמוק.

אז זהו

נכון להיום ירדתי מ-2 קופאות סגיריות ביום לקופסא אחת, במטרה להפסיק לחלוטין.

לגבי הסיגריה האלקטרונית זה נחמד וזה באמת עוזר , למרות שאני לא שואפת לריאות אני ניראת כמו מעשנת מתחילה :)))

 

אני חושבת שהקושי בהפסקת עישון לא קשור רק לצריכת ניקוטין אלא גם חסך אוראלי :)

(אוףףף רק המחשבה על זה עושה ל חם)

אז לסיכומו של דבר.

 בהצלחה לי!!!

לפני 12 שנים. 20 בספטמבר 2012 בשעה 17:09

אומנם נכתב ממזמן אבל כיף להזכר :)

 

בית המשפט - חלק א

 

היא מגיעה לבנין בית המשפט לבושה שמלה אשר לא הולמת אותה במיוחד, אבל כך הוא רצה, כך הוא אמר לה, וכך היה. הנושא לא היה נתון למשא ומתן. היא מוציאה מארנקה פתק שבו רשומים כתובת בית המשפט, מספר האולם, והשעה שבה עליה להיות שם. היא מסתכלת בשעון ומחייכת לעצמה: היא הספיקה להגיע בזמן.

היא ביקשה לראות אותו בבית המשפט. הוא הסכים, אבל בתנאים שלו. היא קיבלה כל אחד מהם.

היא נכנסת לבנין בית המשפט, מחפשת את אולם מספר 10 - שם הוא צריך להיות, שם היא צריכה להיות. לאחר התברברות קצרה, היא מוצאת את המקום. היא פותחת את דלת אולם בית המשפט. עורכי הדין של התובע והנתבע עדיין מכינים את עצמם לפני שהשופט יכנס.

היא מתיישבת בספסל האחרון, מניחה את מרפקיה על ברכיה, וכשידיה תומכות בסנטרה היא מסתכלת עליו מהופנטת, מכורה לו, נתונה לו, לאדונה, לאיש שלה, איש גבוה ומרשים, לבוש בגלימה שחורה, עומד לשאת את דבריו. איש רודף צדק היה, למרות שבעידן שלנו, צדק הוא משהו שקשה להשיג. כניסת השופט לאולם קוטעת את חוט מחשבותיה, והיא יושבת דרוכה, מחכה לשמוע את אדונה מציג את סיכומו בפני השופט.

הוא מתחיל, מניף את ידיו בביטחון. קולו נשמע כמנגינה באוזניה, מילותיו חזקות, בטוחות, עובדתיות. היא בוהה בו כמהופנטת, רואה כיצד הוא כובש את אולם בית המשפט. אותה הוא כבר כבש מזמן. גופה, נשמתה וליבה - שלו הם. היא לא זוכרת מתי ואיך זה קרה, וזה גם לא חשוב, כי היא שלו וזה הכי חשוב. היא הכלי שלו לשימושו, הזונה שלו, הכלבה שלו. היא כל דבר שהוא ירצה.

אדונה מסיים להציג את סיכומו, ומכת הפטיש של השופט על הלוח העץ מעירה אותה ממחשבותיה. בית המשפט יוצא להפסקה קצרה. כבוד השופט יוצא מהאולם.

אדונה יוצא מהאולם וחולף על פניה. הוא אינו מעיף לעברה מבט או מילה, והיא קמה מהספסל והולכת במרחק שני מטר אחריו כצל שלו, כפי שנאמר לה, כפי שהוא החליט.

אדונה נכנס לשירותי הגברים והיא אחריו, מתפללת שאין שם איש מלבדה. היא פוסעת בהיסוס, מסתכלת על התאים. דלת תא נפתחת. היא נכנסת פנימה, והוא, אדונה, עומד מולה. לא אומר לה דבר ולא מסתכל עליה. הוא מצמיד אותה לקיר התא, מרים את שמלתה ובודק את ערוותה. היא מגולחת מבושמת למענו. הוא מעביר את אצבעו על הכוס שלה לבדוק שהוא רטוב עבורו. מכנסיו כבר מופשלים וזינו ניצב מולה חזק וחם, ושוב, ללא מילה וללא התרעה, הוא מפשק את רגליה. היא כבר רטובה עבורו. רק המחשבה עליו מרטיבה אותה - אין צורך שיגע בה כדי שהיא תהיה מוכנה לו.

הוא בועל אותה וחופר בתוכה, בכוס שלה ששייך לו. היא הכלי שלו לשימושו. הוא מזיין אותה חזק. היא מרגישה את הכאב את העונג, מרגישה אותו בתוכה. היא נושכת את שפתיה כדי לא להשמיע קול, וזינו כאילו רוצה לפרוץ לתוך רחמה. היא מרגישה את הכאב ומתענגת על כל רגע לפני שיחלוף. היא צורבת בזיכרונה כל תחושה, כל אנחה שלו, והוא ממלא אותה וממשיך לחפור בה ולזיין אותה חזק, ללא מילה וללא מבט , מטיח אותה שוב ושוב כנגד קיר התא.

היא שומעת אותו גונח מגיע לפורקן. היא אוהבת לשמוע אותו גומר ומתענגת על העונג שלו. הוא יוצא מתוכה והיא רוצה עוד עוד, מרגישה ריקה וחלולה, רוצה להמשיך להרגיש אותו בתוכה. הוא לובש את בגדיו ויוצא מתא השירותים. הוא לא מביט בה. לא אומר לה מילה.

היא ממהרת לסדר את עצמה. שיערה פרוע, ליבה פועם בחוזקה, היא עדיין מרוגשת, צריכה רגע להסדיר את נשימתה, אבל אין זמן. היא יוצאת מהר מתא השירותים והולכת במרחק שני מטרק אחריו כצל שלו. הם חוזרים לאולם בית המשפט. היא מתיישבת במקומה, מוקסמת מאדונה. השופט נכנס לאולם. דממה.

 

לפני 12 שנים. 20 בספטמבר 2012 בשעה 15:43

 

ואני היום כמוה

מתערטלת

ברוך

ובשקט

 

 

 

לפני 12 שנים. 19 בספטמבר 2012 בשעה 20:08

 

לומדת לעבוד עם תוכנה של עריכה גרפית

נהנת מכל רגע.

נסיון ראשון שלי :)

 

 

http://www.fastup.co.il/images/57691517.jpg

לפני 12 שנים. 19 בספטמבר 2012 בשעה 16:29

לאחת כמוני רומנטית חסרת תקנה

זה היה משפט כל כך יפה ומיוחד

זה היה נר לרגלי

 לא הייתי במקום אם אין  בי אהבה

כדי שזה באמת יתקיים

צריך להתכוון לזה ולעשות את זה באמת מכל הלב

אבל אפשר גם אחרת

אפשר לעשות גם BDSM ללא אהבה

מתוך צורך ותאווה של הגוף

לפעמים עדיף להשאיר את הלב בצד (אני בטוחה שיש כמה בנות שתסכמנה איתי)

כי הוא מחלים לאט ותמיד נישאר סימן שלא נמחה

ואילו לגוף יש נטיה להתרפות מעצמו.

 

 

דברי לא ניכתבו מכעס או עצב אפילו לא מכאב

הם נכתבו ממודעות שחילחלה בי הרבה זמן והיום הגיע להכרה באמת

ומעייפות להלחם בטחנת רוח.

לפני 12 שנים. 19 בספטמבר 2012 בשעה 15:29

לפעמים צריך להוציא את הכל מבפנים

לרוקן את כל מה שתקוע

בלב ובנשמה

כדי להתרוקן

ולפנות את המקום

למילוי מסוג אחר

מהנה

מספק

מציאותי

אמיתי

אוהב

ונכון.

 

(אני צריכה ללמוד להיות קמצנית בנתינה ובמסירות שלי ולשמור את ליבי לעצמי)

 

בבקשה לא להגיב. תודה.

לפני 12 שנים. 19 בספטמבר 2012 בשעה 14:06

 

אני סופרת את הימים עד שיגיע חול המועד סוכות

יש לי חופש! :)

הזדמנות להגיע למרכז לחברות שלי ו...

לצאת להתאוורר...

אולי גם איזה סאשן של תצלומים, לא שלי :)

הלו"ז מלא!

הרבה זמן עבר מאז שהייתי במרכז.

אני נירגשת :)

 

http://t2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcS4I8q_chtZWeeDKdWap3UdJF7doUkvPPxDTf5BR0z0LLQyuVwGUeZZEpY

 

לפני 12 שנים. 18 בספטמבר 2012 בשעה 21:36

 

אחד מהשירים הישנים והיפים וכל כך רומנטי.

היה לי קשה להחליט איזו גרסה לפרסם, המקורית

או המחודשת של ביונסה אז הנה לכם שניהם :)

 

 



I'm wishing on a star
To follow where you are
I'm wishing on a dream
To follow what it means



I wish on all the people who really dream
And I wish on all the rainbows that I see
And I'm wishing on tomorrow, praying it'll comes
And I'm wishing on all the lovin' we've ever done
I never thought I'd see

A time when you would be
So far away from home

So far away from me
Just think of all the moments that we'd spent
I just can't let you go, for me you were meant
And I didn't mean to hurt you, but I know
That in the game of love you reap what you sow

I feel it's time we should make up, baby
I feel it's time for us to get back together
When we're together, whether or never
And make the best of things, oh, baby

I feel it's time for us to get back together
I feel it's time we should make up, baby
And make the best of things, oh, baby
When we're together, whether or never

I'm wishing on a star
To follow where you are
To follow what it means

I'm wishing on a dream
And I wish on all the rainbows that I see
I wish on all the people we've ever been
And I'm hopin' on all the days to come and days to go

I'm wishing on a star
And I'm hopin' on days of lovin' you so
To follow where you are
I'm wishing on a star

Oh...oh...oh...
And I wish on all the rainbows that I see
I'm wishing on a star
To follow where you are
I'm wishing on a star

And I wish on all the rainbows that I see
I'm wishing on a star
To follow where you are
I'm wishing on a star