ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 15:47

רוצה למצוא את השקט בתוכי
אין בי מנוחה
כשיד זרה מלטפת במקומי
מרחיקה אותך
זה הלב שמתרסק
זה כאב שמשתק
הלילות קרים
הימים עוברים
נשברים...

אם אתה חושב עלי הלילה
מחשבה אחת יותר מדי
קח אוויר לפני שתישבע לה
אל תוותר עלי...

בכל סימן נאחזת, ממתינה
שטופת געגועים
כל כך הרבה שאינני מבינה
קוראת לאלוקים
זה הלב שמתרסק
זה כאב שמשתק
הלילות קרים
הימים עוברים
נשברים...

אם אתה חושב עלי הלילה
מחשבה אחת יותר מדי
קח אוויר לפני שתישבע לה
אל תוותר עלי..

 

 

 

לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 13:41

מצאתי לי  תחביב חדש.

 

התמונות שלי :)

 

 

http://www.thecage.co.il/coppermine/thumbnails.php?album=4057

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 12:39

http://up351.siz.co.il/up1/zwhhwjzmxume.jpg

לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 6:32

סתם שיר יפה, משהו קצת נאיבי.

 

 

 

 

 

לפני 12 שנים. 6 בספטמבר 2012 בשעה 20:59

http://a7.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-prn1/c0.0.401.401/p403x403/644278_523399131009604_1149918255_n.jpg

לפני 12 שנים. 6 בספטמבר 2012 בשעה 18:08

זה בערב

לקראת סופו של יום

כשהחשכה החליפה את האור

השקט השתלט על הרעש

אנשים פשטו את בגדי עבודתם

וזוגות יושבים זה לצד זה

עטופה בבדידותי

אני חושבת אילו....

אילו אמרת את מה ששתקת

לפני 12 שנים. 5 בספטמבר 2012 בשעה 21:08

עשיתי מעשה שלא האמנתי על עצמי שאעשה

מעשה של אומץ, תעוזה  (בשבילי)

אני אישה פתוחה מבחינת הסתכלות על החיים

קבלה את האחר והשונה ללא שפיטה.

אבל יש דברים שאני עדיין מופנמת

ענינים שקשורים לגופי

קיבלתי ביציות!

עשיתי זאת! :))))

קיבלתי מחמאות , תודה.

זה נותן הרגשה טובה של משהו שהוא יפה ולא וולגרי.

או כמו שחברה טובה והוא אמרו לי "הגיע הזמן שתשתחררי"

גם עם זה רק לזמן מה.

 

לפני 12 שנים. 5 בספטמבר 2012 בשעה 3:51

השיר הזה שמיד מזכיר לי את השנסואנים הצרפתיים בסגנון של אדית פיאף ודומיה

 


היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני

אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני

שבפני הריקנות שוב לא תכה
המציאות שתחכה
שוב לא אבכה
שאתנחם
מעט

ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.

ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים
אני מכיר את הריחות שבאוויר
טעיתי, לא ראיתי אותך

כולן דומות פתאום יותר,
כל שיר עושה להיזכר
מכל צלצול הלב עוצר
נגעתי, לא הרגשתי אותך

ולעולם שוב לא רוצה להתאהב
האהבה שתרקב
הרגישות
שתישרף
לאט


ואת, במי את נוגעת לאט,
במי את פוגעת
כמעט כמו אז כשפצעת בי
את כל העולם את גילית
ולקחת לי
איתך
ומי זה שעכשיו נוגע בך
אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך
לא מכאיב לך
בך לא פוגע
הייתי כזה אם הייתי יודע.
    




לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2012 בשעה 20:29

אני עדיין קוראת אותך

 

על סיפור ישן

בהמשכים

סיפור שחוזר על עצמו

על אותם דמויות

אותם יחסים

אותם רגשות

על סיפור חדש

 אותם יחסים

 אותם דמויות

 אותם רגשות.

 

סיפור ש........(אתה תמשיך את המשפט, כי לי ניגמרו המילים).

 

(בבקשה לא להגיב, תודה)

 

לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2012 בשעה 17:57


בעיניה מי יודע
עננים אפורים מתפזרים לארבע רוחות
נחל אכזב מתמלא
דשא ירוק מכסה
והמרחב נפתח
לשמיים זוג עיניים
מביטות מחפשות צוללות בכחול הקר
מרחפות באוויר
אל הזהב המאיר
את שיערה הרך
משאלה מה את רואה
מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה
אז את עיני לי תפקח
קשת אחת במזרח
והלא די בכך

והלא די לי, די לי בכך
והלא די לי
והלא די בכך